הלב הצעיר כבר לא כ"כ בטוח

פרופיל גורמי הסיכון המאפיין את החולים הצעירים כולל ייצוג גבוה מאוד של מעשנים ובעלי היסטוריה משפחתית של מחלות לב. בקרב נשים, השיעור נמוך בהרבה מגברים. התופעה מתאפיינת בשכיחות יתר של שימוש בגלולות, בשילוב עם עישון או סוכרת ותופעות של קרישת יתר של הדם באיברים נוספים. עם זאת, בחלק מהמקרים, החולים מסתמנים ללא גורמי סיכון ידועים ועם סימן שאלה גדול בכל הנוגע לסיבה האמיתית לאירוע. מרכיב הרקע המשפחתי בולט אצל שני המינים ומצוי בקרב יותר ממחצית החולים. התבנית הגנטית משתנה ולרוב לא ניתנת להסבר פשוט. אין תבנית תורשה "קלאסית", כי אם אוסף של תופעות העשויות לגרום לכלי הדם בלב לפתח בגיל צעיר טרשת עורקים מואצת, ובמקרים קיצוניים אף קרישי דם. עד היום טרם זוהה גן בודד כאחראי באופן בלעדי למחלות לב טרשתיות. עם זאת, יש קבוצות רבות של גנים שהביטוי שלהם ברמת החלבון שכיח יותר אצל מי שסובלים ממחלות בעורקי הלב. פגם בהתבטאות הגנטית, שמפר בצורה קיצונית את האיזון הביולוגי עשוי לגרום לצמיחה מואצת של הטרשת, ולהופכה לקרקע פורייה להיווצרות קרישי דם שעלולים לחסום את כלי הדם המזינים את שריר הלב. מצב זה עלול להתבטא באופן קליני בהתקף לב בגיל צעיר במיוחד. יש חוקרים הסבורים, כי תהליך דלקתי בכלי הדם, שנגרם כתוצאה מזיהום סמוי הנרכש בגיל צעיר יחסית, גורם לתגובת חיסון צולבת ולנזק מתמשך בכלי הדם, שבסופו של דבר עלול לגרום להיווצרות קריש דם ולהתקף לב.

נטרול לחץ נפשי והימנעות מעומס מוגזם בעבודה עשויים להיות מרכיב חשוב במניעה המישנית ובתוכנית השיקום הלבבית, בעיקר כאשר מדובר במתרפאים צעירים. מכיוון שהטיפול לאחר התקף בגיל צעיר צריך להביא בחשבון עשרות שנות חיים ומעקב ארוך טווח, מדובר לפעמים בשינוי רדיקלי של אורח החיים. החולה יופנה לפרקים לבדיקות מאמץ או הדמיית הלב, ובמקרים חריגים אף יידרש לעבור צנתור חוזר. צנתור נוסף יידרש אך ורק במקרה של חשש לבעיה כלילית נוספת או חוזרת, שעלולה לסכן את החולה. במקרה כזה יש צורך להעריך את הסיכון מול הסיכוי ואת מידת התועלת שבפעולה הפולשנית לעומת המשך טיפול "שמרני". מחלות לב טרשתיות בחולים צעירים דורשת שיתוף פעולה בין הרופא למטופל הצעיר בהקשר לשיקום והחלמה מאירוע כלילי. המטרה היא לנסות ולמנוע את אירועי הלב האלה בראש ובראשונה על-ידי קיום אורח חיים בריא ואולי לבעלי פרופיל סיכון גבוה על-ידי שימוש באמצעים לניבוי וחיזוי התקף לב באופן פרטני מבעוד מועד כדוגמת ה"צנתור הוירטואלי".

הסכנה העיקרית בכל הקשור לטיפול במחלה בעורקי הלב בגיל צעיר היא טעות באבחון, וחוסר מודעות לאפשרות לקבל התקף לב בגיל כה צעיר שגוררת אחריה עיכובים באבחון וטיפול אשר מקרים אלו חייבים להתבצע במהירות. הטיפול בהתקף לב בצעירים אינו שונה במהותו מהטיפול בכל גיל, כשגם כאן יש צורך להתגבר פעמים רבות על המחסום הפסיכולוגי והרתיעה בפני הצורך לפעול בנחישות, ולנקוט אמצעים הכוללים לפעמים הפניה לבדיקות אבחון לב משלימות, ובמקרים המתאימים אף צנתור דחוף או ניתוח לב פתוח. כל עיכוב מיותר באבחון ובטיפול במצבי לב דחופים וחריפים, עלול להיות כרוך בהגברת הסיכון להיווצרות אירוע משמעותי אף יותר, ובהפחתת הסיכוי של התערבות טיפולית בעיתוי הנכון וביעילות המרבית.

ההחלמה מאירוע לב בגיל צעיר טומנת בחובה פעמים רבות קשיים רגשיים ופסיכולוגיים משמעותיים, העשויים לפגום ביכולת המתרפא להחלים ולחזור לפעילות שגרתית. האירוע הטראומטי שחוו, חוסר הבהירות בנוגע לאיתור הסיבה להתקף בגיל כה צעיר, והחשש מפני אירוע נוסף, גורמים לחולים רבים לפתח חוסר ביטחון קיצוני, העלול לחבל מאוד ביכולתם להשתקם ולחזור לתפקוד מלא. יש מתרפאים הממאנים לדבוק בטיפול המוצע להם ובאופן מופגן מסרבים לקחת תרופות החיוניות לשמירה על בריאותם, בגלל חוסר היכולת להפנים את הסטטוס החדש של "חולה לב" בגיל כה צעיר. בעיות אלה דורשות התייחסות וסיוע מקצועי. הפרוגנוזה הטיפולית של חולים אלה טובה באופן כללי, והרוב המכריע (כ-97%) של חולי לב שלקו בהתקף בגיל צעיר יחסית, ישרדו ויוכלו במרבית המקרים, ולאחר תקופת החלמה, להמשיך בשגרת חייהם. עם זאת, הם יזדקקו למעקב רפואי-קרדיולוגי ארוך טווח, לנטילת תרופות זמניות או קבועות, ובמקרים רבים לשינוי באורח חייהם. חולים רבים יזדקקו לבדיקות משלימות בניסיון לאתר בעיות שחושפות אותם לטרשת מואצת או לקרישת יתר בכלי הדם.

טיפול יעיל בגורמי סיכון שהובילו לאירוע הלב הראשון הוא המפתח למניעת אירועי לב חוזרים. חשוב לזהות ולטפל בגורמי הסיכון, ובכלל זה אלה האופיניים לצעירים, כגון: הפרעות במערכת הקרישה ושינוי באורח החיים, הכוללים הפסקת עישון, אכילה נכונה ופעילות גופנית מסודרת ושגרתית וירידה במשקל. פעולות אלה עשויות להבטיח סיכוי ממשי לעצירת המשך התקדמות התהליך הטרשתי, ומניעת אירועי לב חוזרים, או אירועים אחרים הקשורים במחלה הטרשתית, כגון: אירועים מוחיים או חסימות ברגליים ובבטן. עם העלייה במודעות ושיפור באבחנה ובאמצעים הטיפוליים עלתה מאוד ההישרדות לאחר התקף לב בכל הגילאים, אולם רק בשלב האשפוזי ולאחריו. הסיכוי של אדם צעיר להשתחרר בחיים היום מבית החולים לאחר החלמה מהתקף לב עולה על 90%. מאידך, לאחר התרחשות התקף הלב שלו סיכוייו להגיע בחיים לבית החולים הם פחות מ-70%. למימד הזמן תפקיד מכריע לאופן ההישרדות של הלוקה בליבו, ולכן מרגע שהתקף הלב מתרחש מתחילה "הספירה לאחור". ככל שיפנה לעזרה רפואית מקצועית בשלב מוקדם יותר, כך גדלים, כמובן, סיכוייו להחלים. דלקת בשריר הלב: עלולה להופיע אצל צעירים בהקשר של הופעת מחלה נגיפית, כגון שפעת, ומתבטאת בקוצר נשימה, הזעות, כאבים בחזה, חום, צמרמרות ועד להפרעות קצב פתאומי ומוות פתאומי. מחלות מסתמי הלב: בלב 4 מסתמים (שסתומים), וכמו בכל משאבה תפקידם לווסת את זרימת הדם ולכוונו באופן הרצוי. גם כאן למרכיב התורשתי יש מה לומר, וייתכן מצב בו נולדים עם שסתומים פגומים. הרפואה המודרנית מציעה פתרון סביר, וברוב המקרים פעולה פולשנית הכרוכה בצנתור ו/או ניתוח לתיקון, או החלפת השסתום בשסתום טבעי (חזיר, עגל וכו') או מלאכותי, ומתן טיפול תרופתי מסייע ותומך, יביאו מזור לחולה לטווח ארוך.

מחלות שריר הלב (קרדיומיופטיה)

מחלות שריר הלב הינן הגורם מספר 1 למוות אצל ספורטאים צעירים. במקרים אלה קיימות בעיות מולדות של עיבוי הריר השמאלי של הלב הגורמות לתמותה. בארה"ב, מתוך 158 ספורטאים צעירים שמתו בשנים האחרונות מוות פתאומי, רק במקרה אחד היתה אבחנה נכונה. הסיבה היא: בעייתיות באמצעי האבחנה הקיימים ובאנשי המקצוע המבצעים את הבדיקה. יתכן וצריך להוסיף לסדרת הבדיקות גם בדיקת אקו לב לאבחון מדויק. קיימות מחלות ראשוניות של שריר הלב (קרדיומיופטיות) שאינן נגרמות כתוצאה מהפרעה באספקת דם ללב, אלא מפגם תורשתי. במשך השנים, בהתאם לחומרת המחלה בתחילתה ובהמשך, היא באה לביטוי באופנים שונים ובכל גיל. החל ממוות פתאומי במגרש משחקים בגן, במהלך טיול או בכיתת בית הספר, קריסה בעת מאמץ גופני בצבא או קבל עם ועדה באצטדיון כדורגל, וכלה במוות תוך שינה. הסיבה לכך לפי רוב היא הפרעה קטלנית בקצב הלב הנובעת ממבנה שריר הלב, מערכת החשמל שלו, ויחסי הגומלין בינם. מצב דרמטי זה הופך באופן טבעי לשיחת היום, כאשר צעיר בריא לכאורה בנוי לתלפיות וספורטאי מצטיין, קורס ומת במהלך פעילות טבעית. חקירה מדוקדקת ובדיקות מעבדה מקיפות של החולה ובני משפחתו, תעלה לא פעם פגם גנטי ביותר מבן משפחה אחד, אם אירוע דומה בעבר, או תזהה את זה העלול לעבור אירוע דומה בעתיד. כיום, יש כבר בידי הרפואה המודרנית אמצעים למניעה וטיפול במצב זה.

התקף לב

סיבה להיווצרות התקף הלב (אוטם שריר הלב) היא היווצרות פתאומית של קריש דם בחלל עורק אחד מ-3 העורקים הראשיים (או סעיפיהם) המזינים את הלב. בניגוד לדעה הרווחת, התקף לב בצעירים אינו בהכרח מסוכן יותר מאשר במבוגרים. אצל צעירים רוב מערכות הגוף (כליות, ריאות וכו') עדיין במלוא כושרן, בו בזמן שנתוני הפתיחה באדם מבוגר פחות טובים. גורמי הסיכון הקלאסיים להתפתחות התקף לב בצעירים דומים במהות לאלו שבמבוגרים וכוללים נטייה משפחתית, עישון ערכי שומני דם גבוהים, יתר לחץ דם וסוכרת הגורמים להיווצרות טרשת בעורקי הלב. מבין אלה מהווה העישון סיבה עיקרית להתקף לב בגיל הצעיר. בנשים צעירות העישון מסוכן במיוחד בנוטלות גלולות נגד הריון ופוגע באופן משמעותי בחסינות היחסית שיש לאישה בגיל הפריון בהשוואה לגבר מבחינת הסיכוי להתקף לב. גורם חשוב שמשקלו הולך ועולה בגרימת התקפי לב, הוא שימוש בסמים, במיוחד קוקאין ונגזרותיו. הסמים גורמים להתכווצות, השתנקות וחנק של כלי הדם המובילים דם ללב והתוצאה עלולה להיות התקף לב גדול ואף קטלני. טרשת בעורקי הלב - גורם המחלה והתמותה העיקרי בעולם המערבי והמתמערב, הינה טרשת העורקים. כאמור, אנו מכירים מספר גורמי סיכון להתפתחות טרשת העורקים, כגון: עישון, סוכרת, יתר לחץ דם, חוסר פעילות גופנית תזונה לקויה וכו'. טרשת העורקים היא שקיעת כולסטרול בעורקי הגוף ותגובת עורקי הגוף לשקיעה זו. המחלה מתבטאת בהתאם לאיבר אליו מספק דם העורק הנגוע בטרשת העורקים. בלב ייתכנו 2 מופעים - האחד, באם התפתחות הטרשת מצרה את העורק שבו היא מתפתחת במידה "משמעותית" (גדול מ-50% מקוטר העורק מוצר), החולה יסבול מכך ששריר הלב אינו מקבל אספקת דם במידה מספקת. הפרעה זו יכולה להתבטא בסימפטומים כמו לחצים בחזה במאמץ, קוצר נשימה במאמץ או ירידה ביכולת המאמץ, והיא ניתנת לאבחון על-ידי בדיקות, כמו: מיפוי לב, מבחן מאמץ ועוד, ולטיפול מוצלח על-ידי צנתור או ניתוח מעקפים.

טרשת עורקים שנחשבה בעבר לבעיה של זקנים, נצפית יותר ויותר אצל צעירים. בסקר שנתי שנערך ב-2006 על-ידי האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה, נמצאו אירועים כליליים חריפים מתחת לגיל 40 אצל 1% מכלל המאושפזים במחלקות הקרדיולוגיות. היום שמים יותר לב לכך, אמצעי האבחון מדוייקים יותר, וניתן אף למנוע את היווצרות הבעיה. לאחרונה פרסמנו מחקר בו נבדקו צעירים מתחת לגיל 35, רובם גברים אשר אושפזו במחלקתנו ב-5 שנים האחרונות עם התקף לב, לרובם היה סיפור משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר. המאפיינים המרכזיים אצל כולם היו גורמי סיכון לא מטופלים, שומנים בדם, יתר לחץ דם ועישון. רובם עבדו במקצועות קשורי מחשב, כלומר, היי-טק, בסביבת עבודה לא יציבה, ואופיינו בחוסר תשומת לב לאורחות חיים, ובריבוי באכילת מזון מהיר. כל אלה יצרו טרשת עורקים המהווה בסיס עליו פורחים התקפי לב ותמותה. ניתן למזער את הסכנה לחולה על-ידי טיפול תרופתי מתאים ושינוי אורחות חיים. צנתור וירטואלי היא הבדיקה שתאפשר לזהות באופן לא פולשני, מדויק ומוקדם יחידים הנמצאים בסכנה לטפל בהם ולמזער את הסיכון במחלה.