מזה חדשים ששרי האוצר של ישראל מתאמצים בכל כוחם להיפטר מאיש אחד, דוקטור ירון זליכה.
ירון זליכה, החשב הכללי, הוא איש קטן קומה, לבוש בקפידה ומתנסח ברהיטות. הוא כלכלן מבריק, ובכך אני שולח את הקורא למבחן התוצאה: מאז שהחשב הכללי מצוי במקומו כלכלת המדינה עולה כפורחת ובאוצר יש תמיד עודף. לא מכיוון שירון זליכה המציא מדפסת כסף חדשה, אלא מכיוון שהוא שם את מאות אצבעותיו בכל החורים מהם דלף אוצר המדינה לכיסי מקורבים. הוא איננו ממציא חוקים חדשים, אלא אוכף את הקיימים. כל משרד אוצר בעולם היה מתברך בו. אלא שלירון זליכה יש חסרון ענק: ביטחון עצמי אדיר כי הוא הסמן של הצדק והיושר, וכי הוא לבדו יוכל לעצור את מפלצת השחיתות שתפסה את השלטון בשתי ידיים מזוהמות.
סקירה של ארועי 10 השנים האחרונות מראה שיש קשר ישיר בין שחיתות לבין הפקרת ארץ ישראל. מי שמרשה לעצמו "לעשות לביתו" תוך שימוש ציני במעמד שהקנתה לו המדינה, מי שאין לו סדר יום מחוץ מתאוות שלטון, הוא זה שמוכר את הארץ. שרי האוצר וראש הממשלה שדורשים את סילוקו של זליכה מן העמדה בה הוא נוטר את הקופה הציבורית הם תמיד אלו שמוסרים את ארץ ישראל ביד זרים ודורשים עקירת התיישבות יהודית כמחיר שימורם בעמדות הכוח שרכשו לעצמם דרך השחיתות. לעומת זאת, אלו ששמים את ארץ ישראל, את שלומה, שלמותה, ואהבתה במקום הראשון לא ניתן למצוא עליהם רבב של שחיתות.
אינני יודע אם ירון זליכה הוא מנוטרי הארץ באותה מידה שהוא מנוטרי הקופה הציבורית, אבל הוא צריך להיות. אינני יודע אם ירון זליכה יצליח לעמוד איתן מול נחשול השנאה של המושחתים ועוזריהם. אם יצליחו הללו להדיחו, לגרשו, לעקרו מן העמדה, דומה הדבר לעקירת חומש שא נור, כדים וגנים, כאשר הגנבים, המושחתים, המקורבים, הצליחו להניע את המערכת למעשה נבלה.
והיה אם לא יצליח לשרוד, עליו לעשות מעשה ולהצטרף למפלגה שחורתת על דגלה את שלמות הארץ ושלמות העם, ואת המלחמה בשחיתות ובהשתמטות, ולהוביל מפלגה שכזו דרך לב העם אל הניצחון בקלפי, ושינוי יסודי של מערכות השלטון.