אני בסך-הכל אזרחית, אחת מהשורה, עוד אחת שמקשיבה כל ערב למהדורת החדשות ועוקבת אחריך, במשך השנה האחרונה. אדוני ראש הממשלה!
אני לא מכירה אותך אישית, אבל אני מחוברת אליך תקשורתית. בעצם, לא אליך, אלא לאישיות הכובשת שבך. אני בטוחה שחלק מהקוראים משוכנע עכשיו שחומרים כימיים התפזרו לי במוח. אתם ודאי משוכנעים שלא שמעתי על ועדת וינוגרד, או פרשת כרמיה, או שבעצם לא ראיתי, כמו כולם, מה שקרה במלחמת לבנון השנייה. ראיתי גם ראיתי. כמו ואולי אף יותר מכל אחד אחר. לא היה יום שבו לא התעדכנתי במתרחש.
אין ספק. אהוד, אתה השתדלת לשמור על קור רוח כובש, כדוגמת הדרג המדיני; אחרי המלחמה בלבנון נראה היה שהפכת לטירון מתחיל. מצאת את עצמך בתוך ארץ אוכלת יושביה. כבול במערכת פוליטית בעייתית, חסרה מנהיגות וביקורת, ומשתלחת בכל העולם. אני מלאת פלא שהצלחת לשרוד!
אהוד היקר! פעם הקשבתי בקשב רב לנאומו של הרמטכ"ל היוצא, דן חלוץ, שאמר לאחר התפטרותו כי: "חכמת הפיקוד היא היכולת להוביל אנשים, להניעם אל המטרה. מנהיגות היא היכולת לעשות זאת מתוך השראה, מתוך אמון... מי שמבקש להיות מפקד טוב ומנהיג מוביל - עליו לרכוש את אמון פקודיו. את האמון בכם תרכשו במתן דוגמה אישית, ביכולת המבצעית, במקצועיות, ובקור הרוח שבנטילת אחריות". ואתה, אהוד, אני אומרת לך, משתדל ועושה זאת גם אם אחרים מבית ומחוץ לא רואים זאת. תיקח את דבריו כצידה להמשך הדרך.
אהוד, ספק אם הציבור ייוודע אי פעם לפער העצום שבין התדמית הציבורית שלך לבין אישיותך. נכון שבתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת" אתה מצטייר כאדם "אטום" ויהיר. אך אני כאזרחית מהשורה, מרגישה שזה לא נכון.
עוד לא עבר די זמן בתפקידך, וכבר עכשיו נראים בתקשורת גילויים של סימפטיה מאוחרת לראש הממשלה,זאת בעובדה שלפני חודש לא הותירו לך פינה אחת של חסד. ככה זה אצלנו הישראלים: ראשית מעלים את הקורבן למזבח, הורגים אותו, קוראים לו למות - וכשהוא כבר לא בין החיים, אנו מתחרטים ומכים על חטא.
אני מאמינה בך שהינך חף מפשע, ובטח בעיני רבים אני משוחדת. כי אני כותבת את מה שהם לא אוהבים לקרוא. אבל מה לעשות, אנחנו במדינה דמוקרטית וגם דעות שונות מותר לכתוב מנקודת מבט ציבורית.
אינני באה עכשיו חלילה להצדיק מעשים לא כשרים בחוק, להיפך, אני חושבת שחוק במדינת ישראל חל על כולנו. אם אתה אהוד היית הורג אדם שנגד דעתך, אני הראשונה שהייתי מבקשת לאסור אותך מאחורי סורג ובריח, אבל אצלנו במדינה סדר העדיפות כל-כך שונה, שכולם מבקשים לדון בעניין הגודל של הבית בכרמיה. במקום לתת לך להתעסק בענייני הביטחון והמדינה, מעניין אותם האם מכרת את הבית ביותר או מעט כסף יותר מהעובדה שקיימת סכנה של פצצה אירנית.
לכן ראש הממשלה שלי, היום הוא יום הולדתך ה_ (זה לא חשוב לתפקיד) אנא תרשה לי לברך אותך באריכות ימים, שקט תעשייתי, ביטחון ושלום. ולכל האחראים על החקירות, אנא תנו לו להקדיש יותר זמן לבעיות האמיתיות של העם והמדינה שלנו, בתום כהונתו תשפטו אותו על כל סעיף שרק תבקשו.
אני כאזרחית בחרתי ראש ממשלה שייטפל ברצינות בכל העניינים החשובים לעם ולא על חשבון הביטחון שלי הוא ייחקר על מחיר הווילה או על חשבון הבנק.
אז אהוד היקר - תהיה חזק, אל תיקח ללב. עשית מה שאף אחד בדרג הפוליטי והמדיני לא העז לעשות. אתה משמש בתפקידך היום כאפוד המגן של כל משמיציך ומבקשי רעתך. אבל אתה היית ותישאר תמיד האיש אולמרט האיש האהוד!