פה ושם כתבו על מה שצופן לנו "החזון" מבחוץ: טרור מוגבר וקטיושות על ת"א, סירוס יכולותיו של צה"ל במרחב הצר, חסות מדינית של הקוורטט וחסות צבאית של נאט"ו, "אנשלוס" של ירדן לפלשתין הגדולה, ניתוק הנגב ע"י פרוזדור פלשתיני, אירידנטה של ערביי ישראל, אובדן אקוויפר ההר, לחץ מאורגן של פליטים על הקו הירוק, ירידה במעמדנו הבינלאומי לדרגת "לוזר" שעתידו מאחוריו. אולם לא כתבו ולא חקרו על השלכות "חזון פלשתין" כלפי פנים: מה יהיה איתנו כעם, כחברה? הנה ראשי פרקים למחקר:
כלכלנים יחשבו - אם גירוש עשרת אלפים עלה 10 מיליארד שקל, מניין יבואו מאה מיליארד ל-100,000 קורבנות, ופיצויים לערביי מזרח ירושלים, פלוס מאתיים מיליארד, כשיחוסלו גם "הגושים" כדי להגיע לקו הירוק? וכיצד תשפיע על המשק טראומת קריסתם של 300,000 יצרנים וצרכנים?
רופאים יבדקו עפ"י תוצאות הגירוש הקודם - כמה מקרי סרטן, דום לב, סוכרת, דכאונות וכד' צפויים לפליטים החדשים? סוציולוגים יחקרו - כמה זוגות ייפרדו ונוער יידרדר לרחוב, כמה יירדו מן הארץ ומה תהיה ההשפעה של ציבור גדול, מר נפש, על הסביבה החברתית הרחבה?
אנליסטים צבאיים ינתחו את הנזקים הצפויים לצה"ל מעריקות, מסרבנות, מהשתמטות, מאי הליכה לקצונה, מירידה במוטיבציה, מתת-ביצועים, מאובדן היתרון האיכותי (קצין מילואים: לא אתן את חיי כדי לכבוש שוב את שכם והגולן!...).
פסיכולוגים יעריכו את המוראל הלאומי אחרי נסיגה, תבוסה מדינית וקטיושות נופלות ללא מרכז בטוח להימלט אליו: סכנת ירידה המונית, הפרות סדר, אי-כיבוד החוק, אדישות.
היסטוריונים ופילוסופים יחקרו את ההשפעה על האתוס הלאומי: כיצד יפגע הרס היישובים בערך ה"התיישבות", איך תפגע הפעלת צה"ל להגשמת חלומו הרטוב של השמאל בערך "הביטחון", ומה תעשה נטישת א"י התנ"כית לערך של אהבת המולדת.
דמוגרפים יתנבאו, איך דעיכת האתוס הציוני תייבש את העלייה ואיך ייפגע כוח המשיכה של ארץ ננסית שאינה עוד "מקלם בטוח" כי כל בית בה מטווח ע"י האויב, ארץ מרירה, רדופת מוסר כליות והאשמות הדדיות, אכולת שינאה פנימית.
חוקרי מדעי המדינה יחקרו את התפוררותה של הדמוקרטיה בתהליך דומה להידרדרותה של רפובליקת וויימאר הגרמנית אחרי תבוסתה במלחמת העולם הראשונה: חולשת השלטון, מהומות, יחס של זלזול כלפי הרשויות, קיטוב החברה למחנות אויבים הנלחמים זה בזה, עליית הקיצונים וכתוצאה מכל אלה - השחתת הפוליטיקה, המינהל, השיפוט, החברה כולה.
סוציולוגים ילמדו את סיכויי שרידתה של מדינה בתת-עצמאות, בת חסות של הקוורטט, שאיבדה את הלכידות האידיאולוגית והחברתית שהיקנתה לה בעבר כושר עמידות.
כלכלנים יחקרו את עתידו של משק לאומי באווירה של דמורליזציה. משקיעים נותנים כסף על בסיס של אמון ( אשראי בלועזית: קרדיט. קרדו - מאמין), ומי ייתן אמון למי שמעשיו מעידים שאינו מאמין בעצמו?
ואחרי שהחוקרים יסיימו את מחקריהם - ישירו המשוררים את שירת היונה האומללה שנולדה עם כנף ימנית שחורה ונשכה וקרעה בה בחמת זעם, כדי להיפטר מן האיבר השנוא. ומשהצליחה סוף סוף להתנתק ממנו לחלוטין, צנחה לארץ ומתה.