האמת, אלישע ינאי, אתה צודק אנו המורים מטורפים. אין מילה אחרת לנכונות שלנו להישאר במקצוע הזה. האמת, אלישע ינאי אתה צודק, כל מי שטיפה חוכמה בראשו ידיר רגליו מכיתות הלימוד. שלא לדבר על חדר המורים בו המורים אמורים לנוח בין שיעור לשיעור. שלא לדבר על ההפסקות הקצרות בין שיעור לשיעור. אנו הרי יותר זמן בכיתה מאשר בהפסקות. ואין לנו חדר אוכל ואין לנו הפסקת צהריים ואין לנו תלושי אוכל או השתתפות בהוצאות רכב.
מי שיש לו קצת חוכמת חיים לא ימצא עצמו מרבית חייו מגיע לחדר המורים שבו יש בקושי מקום לכלל המורים. או מי יעז לבוא למסגרת עבודה בה תאי השירותים בתוך חדר המורים ומדי יום עולים הריחות מן השירותים לתוך החלל של חדר המורים. למי שבאמת יש קצת חוכמה והיגיון הוא בוודאי לא ירצה להעביר שנייה בחלל כזה.
אין לך אפשרות להבין באלו תנאים עובדים עובדי ההוראה. כן, אתה גם לא תהרהר אפילו לשנייה בתנאי התעסוקה שלנו. בראש דאגותיך כיצד יגיעו עבדים חדשים לענף היי-טק. כיצד תוכל למצוא במהירות כוחות חדשים כדי להניע את גלגלי ההיי-טק. אם עובדי ההיי-טק הם העבדים המודרניים הרי המורים הם העבדים של העבדים המודרניים. אין כלל מילה שתגדיר את מעמדם של המורים כיום. אין אפשרות להעביר לך את משמעות המילה מורה בימינו אנו.
כאשר כל האנשים שמניעים את המשק הצליחו לרפד את חייהם בתנאים מפליגים, אנו המשכנו ללמד בכיתות הלימוד כאילו העולם בחוץ לא מעניין אותנו. הסתפקנו במשכורת מצומצמת כי האמנו שיש מי שידאג לנו. חשבנו שהחברה סומכת עלינו, חשבנו שדווקא בחברות ההיי-טק ידעו להגן עלינו, הרי התלמידים שלנו הם הסטודנטים של המחר. כל כך האמנו בכם, אלישע, שהיסללנו את התלמידים במגמות מדעיות טכנולוגיות. היסללנו את התלמידים ברוב המקרים כפרחי טכנולוגיה. הטכנולוגיה כבשה את כולנו והפכנו את המקצועות הטכנולוגיים לפסגת חלומותיהם של התלמידים גם כהורים וגם כמורים.
ראה כמה אבסורד הדבר, כאשר אנו שמנו בראש תקוותנו את עגל הזהב החדש אתה התעלמת מאיתנו. לא ראית גם אז וגם היום את הבסיס עליו בנויה חברה מתוקנת.
אלישע ינאי, אתה בהחלט צודק. מי שנמצא עדיין בהוראה כעבור עשרים שנה עם תואר שני וכל שכרו הוא ארבעת אלפים וחמש מאות שקלים ועם קצת מאמצים כמו השתלמויות עוד יעלו לו מעט את שכרו לכדי ששת אלפים שקלים. הנשמע כדבר הזה אצלך במפעל במוטורולה? האם מהנדס בכיר שיעלה בדרגות ימצא עצמו כעבור עשרים שנה עם משכורת מינימום?
אלישע ינאי, אתה לא תוכל להבין ולא אצליח לשכנע אותך עד כמה משפיל להיות מורה בישראל ועד כמה משפיל לא לקבל משכורות כעבור חודש ימים של שביתה. עד כמה משפיל לקבל הצעות ממחלקת הרווחה של עיריית נתניה למורים שלא השתכרו החודש. אלישע אתה יודע כמי שנמנה עם ראשי המשק הישראלי אולי תפסת טרמפ על שביתת המורים? אולי מצאת לך במה לומר משהו על המעמד הכי נמוך בחברה המודרנית כדי שנשים לב קצת למוטורולה? כן, שמעתי שלאחרונה מוטורולה נדחקה למקום נמוך בין החברות העולמיות.
אלישע ינאי, אתה בוודאי חולם על מורים שיעבדו בחוזים אישיים. אתה בוודאי חולם על מורים שלא יתאגדו כפי שקיים בעולם היי- טק. מי שאינו מרוצה פשוט יוצא החוצה ומתחיל לחפש את עצמו. אין הגנה על העובדים בעולם האכזרי הזה. כל אחד לנפשו כל אחד אוכל את צלחת האורז שלו לבד, ואין סיכוי שתקום מהפכה בעולם היי-טק. מפעלים נמכרים ועובדים עוברים מחברה לחברה, משפרים את תנאיהם או מקצצים בזכויותיהם. למזלנו, המורים עדיין מאוגדים באחד הארגונים החזקים.
אלישע, אנו מטורפים כאשר תובעים לנו מעט תנאים? אנו מטורפים כאשר אנו רוצים להטיב עם בני הנוער? האם אנו מטורפים כאשר אנו רוצים להנהיג כאן תרבות אחרת של עשייה? האם אנו מטורפים כאשר די לנו ברמיסה הגסה? אלישע האם אנו מטורפים כאשר אנו מבקשים את שמגיע לנו מכוח העשייה שלנו.
אלישע ינאי, מנכ"ל מוטורולה ישראל, האמת לא הפתעת בקהות החושים שלך. אתה מייצג את בעלי ההון בארץ. האנשים שמחזיקים בעמדות המפתח בחברה המודרנית ויש להם אך טינה ובוז לאנשים ממעמד נמוך יותר. מורה כיום נמצא בתחתית המדרגה החברתית. מורה לא מצליח להפיק כסף אלא מצליח לחסוך כעת לראשונה בתולדות המדינה כספים רבים לשלטונות. לא ישלמו למורים משכורות יחסכו כסף רב. אילו היינו עובדי חברת החשמל לא היתה השביתה נמשכת שעה אחת.
אלישע ינאי, אני מזמינה אותך לבוא לבקר בבית ספר בעת פעילות חינוכית. מזמינה אותך לבקר בבית ספר בו לומדים תלמידים מכל שכבות האוכלוסיה. להיכנס לשיעור אחד ולמצוא תלמידים שבית הספר הוא המקום היחיד בו הם נתקלים במחשבים. יש עדיין ילדים כאלה בישראל. אתה מוזמן לבוא לבית הספר בו תלמידים לומדים על השפה העברית ועל ההיסטוריה ועל התרבות כי בביתם אין תנאים ללימוד ואין להורים זמן להשקיע ולחנך הם עסוקים במלחמת הקיום שלהם.
אלישע ינאי, אתה מוזמן לבקר במערכת החינוך שעליה נאבקים כעת המורים. אני יודעת שחברת מוטורולה נמצאת שנים בקשר עם רשת אורט. יש מורים שלא מלמדים ברשת אורט. ויש מורים שהם עדיין מטורפים ועדיין רוצים ללמד. התנאים לא הם שמושכים אותנו להיות מורים. אנו מוותרים על ארוחות גורמה במסעדות, ומוותרים על תנאי העסקה מרופדים ואנו רוצים דבר אחד, אלישע. אנו רוצים כבוד והערכה ממנהיגי המשק הישראלי. אני קוראת לך לזמן את מנהיגי המורים, את ועדי המורים ואת יו"ר הארגון רן ארז לפגישה איתך. לפייס אותנו על-מנת ההשפלה שהנחתתה עלינו כעבור שלושים ימים של שביתה.
אנו לא שובתים רק כדי לשפר את תנאי ההעסקה שלנו. אנו שובתים למען עתיד המדינה. הילדים שלנו צופים כעת באחד המחזות החינוכיים שיהיו חקוקים בלבם שנים רבות. אדישות וזלזול של בעלי השררה. אדישות של מי שהיו אמורים להגן על המורים. אנו לא נשבר בשל אמירה מטורפת אחת שלך או של אחרים.
היינו רוצים לשוב ללמד, כל יום שעובר בלא שנלמד יקר בעינינו. יש מי שחושב שאנו מטורפים ואין לנו סיכוי לנצח. אלישע, אנו רוצים לחזור ללמד עם מנת הלחם הכשרה שלנו, בלא תחבולות, רק ביושר.