עמי אילון, אלוף, ראש השב"כ לשעבר, רוצה לצאת למלחמה על עזה. לצורך כך הוא מכריז כי אירופה תקבל זאת בהבנה, אמריקה בהתלהבות, ואפילו הפלשתינים, שעליהם נאסור מלחמה, יקבלו זאת בשמחה בלתי מסותרת.
לאחרונה שמעתי כי אין בעזה יהודים. מדינה אנטישמית כלשהי, שאינני מצליח להיזכר בשמה, שלחה לשם גייסות בסדר גודל של לגיון רומאי, עקרה משם את כל התושבים היהודים שחיו שם, כשמונת אלפים נפש, ניקתה את השטח מיהודים בכלל,ושלחה אותם לגלות. על כן לא ברור מדוע חייבת מדינת היהודים לאסור על עזה מלחמה, לא יותר מאשר על פולין או גרמניה, שגם הן עקרו והגלו את יהודיהן ואף הרגו, בשליחות הוועדה הערבית העליונה, שישה מיליון מהם, כדי שלא יגיעו לארץ הקודש.
יתר על כן, כלל לא ברור מי הם הפלשתינים שעמי אילון משוכנע כי ישמחו על מתקפה ישראלית, על אלפי הרוגיה הערבים ועשרות אם לא מאות (דוגמת מלחמת לבנון) הרוגיה היהודים. האם הם הפלשתינים אוהבי ישראל שפלשו לבית-אל היא ראמאללה אשר קבעו כי מדינת היהודים הוא מושג שאיננו מקובל עליהם? או גולי פלשתין בפריס אשר בילו מספר לילות בהצתת ניידות וירי בשוטרים?
כמו כל דבר שעמי אילון אומר, יש לו סיבה ומסובב, ויש לו גם תכלית. עמי אילון רוצה להיות ראש הממשלה, כי רק עמי אילון יכול (לדעתו כמובן) להביא לפתרון הסופי של הבעיה היהודית בארץ ישראל, אבל באמת.
כדי להבין את עמי אילון יש לראות מהיכן בא, היכן הלך, ממי למד, למי התחבר, ואת מי הוא שונא. אילון, יליד טבריה שהתחנך בקיבוץ מעגן, מעמודי התווך של הישראליות המזוקקת, הוא מן החיילים המהוללים של שייטת 13. לאחר שהשתחרר בדרגת אלוף (קידום פוליטי לכל דבר ועניין) הוצנח אילון לשב"כ על-מנת לשקם את הארגון, דהיינו, לחזק את יכולתו לפעול נגד האויב האמיתי – היהודים.
היהודים, כולם, הוכיחו שהם האויב בכך שרצחו את רבין. לגבי הערבים? הם לא מהווים סיכון, ועובדה, הארגון בראשותו של עמי אילון לא חזה ולא הכין את ממשלת ישראל לאינתיפאדה שפרצה זמן קצר לאחר שפרש, ואשר יאסר ערפאת הכין מתחת לאפו של ראש השב"כ. יתר על כן, אילון האשים את אהוד ברק בכישלון ועידת קמפ-דייויד ובפרוץ האינתיפאדה.
לא די שלא ידע, לא די שלא מנע, הוא גם האשים את בן מפלגתו בכך שלא הסכים להתאבדות לאומית. לדידו של עמי אילון האינתיפאדה, דהיינו רצח סיטוני של יהודים, היתה מוצדקת מכל מיני סיבות סוציאליסטיות, ובגלל ההתנחלויות (ישוב יהודי מחוץ לתחום המושב שעמי אילון מכיר בו). יאסר ערפאת היה צדיק בכך שהבעיר אותה, מימן אותה, ורכב על גלי האלימות אל פסגת הפופולריות. עמי אילון דרש פינוי אלים ומיידי של הישוב היהודי בגב ההר, כתנאי לפתיחת משא-ומתן על הערבים על יתר הארץ.
מתוקף תפקידו כראש השב"כ (קשה להאמין שמתוקף תפקידו כאדמירל) טיפח עמי איילון את הקשרים עם הישות האיסלמו-נאצית ועם אחד מחבריה הנכבדים, האיש שהגדיר את הסכם אוסלו כסוס טרויאני להחדרת הטרור ללב ישראל קבל עם ועולם (
www.strongisrael.com ) סארי נוסייבה.
ביחד יצרו השותפים, או יותר נכון אש"ף והמשת"פ, את ה"מפקד הלאומי", מכשיר למשיכת כסף אירופי שתמיד מוכן ומזומן למטרות אנטישמיות. עמי אילון גילה את גיזת הזהב, את המפתח לאהבת התקשורת, את האור הגנוז לשונאי ישראל, ובו השתמש כדי לקדם את עצמו לעבר ראשות מפלגת העבודה. העובדה שהבוס של מר נוסייבה, יאסר, היה עסוק בהרג יהודים למאותיהם לא הפריעה לו כלל ועיקר. המומנטום שיצר המשת"פ ביחד עם משת"פים אחרים כגון יוסי ביילין (יוזמת ז'נבה) הכינו את הקרקע ללגיטימציה של גירוש גוש קטיף ומרכז השומרון. אני מצטט את ויקיפדיה, מקור חסר פניות לכל הדעות.
מה אנו למדים מן הביוגרפיה המופלאה הזו? שגבורה בשדה הקרב אין לה דבר וחצי דבר עם דבקות בעם היהודי או בארץ ישראל. עמי אילון הוא שכיר-חרב. בתחילה של הצבא הישראלי, אחר כך של שרות הביטחון הישראלי, ולבסוף של רשות הטרור והרצח הקרויה PLO.
כשכיר חרב של PLO, כחבר של ג'אלב מג'אדלה, במימון האנטישמיות האירופית, אין לו בעיה מוסרית לקרוא לצה"ל להילחם בעזה על-מנת להפיל את השלטון הלגיטימי של העם הערבי השוכן בציון, זה שנבחר ברוב קולות דמוקרטי למופת, על-מנת להשיב את הבוס החדש שלו, אבו מאזן, אל השלטון. צה"ל, דהיינו, לוחמי צה"ל שחלקם הגדול הם בני הציבור הלאומי-יהודי שהתקין מושבו בלב הארץ, הוא שיקריב את מיטב בניו כדי לסלול את דרכו של אבו מאזן לראשות רשות הטרור והרצח, ואת דרכו של שכיר-החרב לראשות הממשלה. היש גבול לציניות של ראשי מפלגת האבודה? שאלה רטורית, כמובן.
עמי אילון איננו אלא סימפטום של מפלגת האבודה, למין אברום בורג ועד ג'אלב מג'אדלה ועד יולי תמיר. מפלגה אנטי-ציונית, אנטישמית, משתפת פעולה עם הנוראים שברוצחי עמנו, שניתקה קשר עם דור המייסדים, כצנלסון, טבנקין, גורדון, בן-גוריון, לוי אשכול, גולדה מאיר ורחבעם זאבי. היהודים באשר הם צריכים להפנות אליה עורף, ולשלח את נציגיה אל פח האשפה של ההיסטוריה היהודית. ועד שיעשו זאת ישפך דם רב כדי לספק את שאפתנותם וחתרנותם הבלתי נלאות של ראשיה ויועציה.