הרעיון התגנב למוחי לאחר שארגוני הביון האמריקנים הודיעו שאירן הפסיקה, כנראה, את ניסיונותיה לייצר פצצה גרעינית עוד ב-2003. אלה אותם ארגוני ביון שעד לפני חודש דווחו שאו-טו-טו, תוך שנה כן תהיה פצצה אטומית בידי אירן. זו כמובן סיבה למסיבה, אבל אותי זה דווקא מדאיג.
כל אזרח ישראלי יודע שהפצצה נמצאת מזמן במחסנה הגרעיני של ישראל, איך אנו יודעים זאת? שמענו זאת משני מקורות שפעם, בעבר הרחוק, נחשבו לאמינים: מרדכי ואנונו ושרותי הביון האמריקנים. בקשר למקור הראשון, ואנונו - את ואנונו הצליחו השב"ס והשב"כ לשגע כבר מזמן, כך שאמינותו הפכה לסימן שאלה גדול. זה משאיר אותנו אם כך עם מקור אחד בלבד: אותם שרותי ביון אמריקנים מופלאים שכבר הוכחו כלא-מוצלחים במיוחד עם המידע שסיפקו לפני הפלישה לעירק, ושנראה שלא הוסיפו לאמינותם עם הדוח החדש על אירן. האמריקנים הם אלה שסיפרו לעולם שלישראל יש למעלה מ-400 פצצות אטום ומימן.
אבל מה אם האמריקנים טועים? מה אם המפעל בדימונה הוא, כטענת הממשלה פעם, מפעל טקסטיל? זאת לא תהיה הפעם הראשונה ששרותי הביון האמריקנים נכשלו בהערכותיהם, וגם לא הפעם הראשונה שממשלת ישראל סיפקה מידע אמיתי. מה אם קריית הגרעין בדימונה היא בסך-הכל "כפר פוטמקין" מודרני? נו, חלומות באספמיה.
כאמצעי הרתעה מפני התקפות ערביות, אין לפצצה הגרעינית הישראלית ערך רב. כבר ב-1967 וב-1973 דובר על פצצות האטום הישראליות, אך הדבר לא הרתיע את מדינות ערב ולא עצר בהן מלחסום את מצרי טיראן ב-1967 ומלהתקיף את ישראל ב-1973. כיום, כשהפצצה האיסלאמית נמצאת כבר בידי פקיסטן ואחותה תגיע בשנים הקרובות לאירן, הדיבורים והספקולציות על מי שישרוד את המהלומה הראשונה או השנייה הופכים את המלחמה הגרעינית לחזיון עוועים שרק מטורפים ירצו לחזות בו.
אז מה היתרון בהצטיידותה הגרעינית של ישראל? עד עתה לא הגנה עלינו הפצצה ולא מנעה מלחמות עם שכנינו. להפך - היא הביאה לכך שמספר מהן, לוב ועירק בעבר ואירן בהווה, ניסו את האופציה הגרעינית בעצמן. בסופו של דבר תהפוך האופציה הזו לתהליך בלתי הפיך, ולהתגרענות המזרח התיכון. אלה שלא רצו את אחמדניג'אד כנשיא אירן עוד יראו אותו נושא מזוודת כפתור אדום.
הבעיה היא שעניין הפירוז הגרעיני של המזרח התיכון הוא נושא שהוא עדיין מוקצה מחמת מיאוס בארץ. לא רוצים לוותר על מה שלנו יש, ולהם אין, למרות שזה רק עניין של זמן לפני שלכולם תהיה אופציה גרעינית. נכון להיום, אין לאף מנהיג ישראלי רצון - או יכולת - להחל בשיח ציבורי על הפירוז הגרעיני של האזור.