שבעה חדשים לאחר שהמלצתי על פריצת חומת פילדלפי עשו זאת הערבים בעצמם, כמה שנאמר, צדיקים מלאכתם נעשית על-ידי אחרים.
שנתיים לאחר שגוש קטיף ננטש, אפשר לומר כי העתיד צופן בחובו את קימום גוש קטיף, לא היום, לא מחר, אולי בעוד דור, ובכל זאת.
ככל שהזמן עובר ברור לכל כי כל עוד הערבים מחזיקים בחבל ארץ כלשהו בארץ ישראל, הם ישתמשו בו לא כדי לחיות, לא כדי לפתח ארץ, מדינה, חקלאות ועשייה, אלא ככן שיגור של רצח וחבלה ביהודים. לערבים אין כל עניין בארץ ישראל, גם אם תשנה את שמה לפלשתין. יש להם עניין להרוס את מדינת היהודים, מכיוון שהיא מדינת היהודים. לא בכדי אמר מחמוד עבאס כי אין לו עכבות לדבר עם מדינת ישראל, אך לעולם לא יקבל את מדינת היהודים. והרי זו תכלית קיומה של מדינת ישראל: היות מדינת העם היהודי, עם ישראל, ואם איננה כזאת, אין לה זכות קיום.
רצועת עזה היא המכשיר שניתן למדינת ישראל, לא מרצונה, לא מתוך תכנון, כדי לפתור את בעיית הפולש הערבי לארץ ישראל. לא ישראל היא שרצתה ליצור את הלחץ על ערביי עזה. הם יצרו זאת בעצמם, מתוך האשליה שישראל אין לה ברירה אלא לקבל את מרותו של הפולש. והנה, מהפך. הערבים הם אלו שאינם עומדים בלחץ, ופורצים את המצור לכיוון הרצוי, לעבר העולם הערבי. כמה מתוך מאות אלפי הערבים אשר חצו את הגדר ההרוסה אכן משתוקקים לשוב למאורת העכברים הנשלטת בידי כנופיות החמאס? האם יש למי מהם נאמנות לעיר המזוויעה, שאיננה מציעה להם לא פרנסה ולא רווחה, לא מנוחה ולא נחלה, לא חופש ולא תקווה? ברגע שהחופש להתרחק מכל אלו קיים, הם יהגרו לכל עבר, וכמה שיותר רחוק גם מן החמאס וגם מן היהודים טוב יותר.
וכאן לשלב השני. פיגועי הרצח אתמול הם רק ההתחלה של מה שממתין לנו בעבר הזה של גדר הרצועה. החמאס ואש"ף חייבים להוכיח את חיוניותם בדרך היחידה שהם מכירים, רצח והרג. ולכן עקומת הטרור שירדה תטפס עתה לגבהים. היא לא תוגבל לצד זה או אחר של הקו הירוק שכן החמאס איננו מכיר בקו הירוק. כמה זמן יידרש עד שהציבור היהודי ידרוש ממי שאמורים לספק לו ביטחון לעשות זאת על-ידי העברת הגורמים העוינים אל אחיהם שברצועה? חודש חדשיים? שנה שנתיים? בסופו של דבר הדבר יתבצע, לא מכיוון שהוא נחמד, אלא מכיוון שלא תהיה ברירה אחרת.
ערביי ארץ ישראל מאוחדים בכוונתם להשמיד את המדינה היהודית, וזו בסופו של דבר, לאחר קורבנות רבים וקובעת גדושה בדם רב, תתגונן, בדרך היחידה שהיא גם יעילה: משפך עזה. ואם יביא עלינו אולמרט את ההתכנסות, אזי תהליך זה אף יואץ, ראה פסקה ראשונה בתורת השלבים של מחמוד עבאס: כל שטח שיימסר לערבים שדרך המשא-ומתן ישמש אותם במלחמת ההשמדה נגד הישות הציונית.
ידידי למחנה הציוני לא יאהבו את מה שאומר, ומה שאמרתי. אריאל שרון עשה את מה שעשה מתוך ראיית הנולד. פינוי גוש קטיף מוכיח עצמו כקרבן ההכרחי לפתיחת משפך עזה. הביזוי שעברו יהודי קטיף היה מיותר, ועתה הגיעה העת להפכו. לפתוח את כל ארץ ישראל להתיישבות יהודית. לתת תקווה לעם שזה ארצו, מכורתו, מולדתו, ואין לאיש את הזכות למסור אותה ביד זר. הלחץ שתפעיל התיישבות יהודית נרחבת בכל רחבי ארץ ישראל הוא זה שיזין את משפך עזה. בסופו של דבר אין ברירה אחרת. חלוקת הארץ לצורותיה השונות נכשלה והגיעה העת לומר זאת בגלוי ולפעול בהתאם. הפריצה מעזה מראה את הפיתרון, ואת התקווה לשלום בר קיימא לעתיד לבוא.