הטור של פריצי

לזכותו של אהוד ברק והספינים שלו עוד ייזקף טיהורו של נתניהו מהשם הרע שהוא צבר בספינים שלו. בשנת 99 הבטיח לנו ברק גיוס "לכולם" ואז גדל מייד מספר מקבלי הפטור ב-15%. חלפו 9 שנים, והשבוע הוא הודיע לנו על גיוס 1,000 אברכים מ-61 ישיבות חדשות שלא מוכרות לצרכי השתמטות. אז תרשמו לפניכם: לא רק שאיש מהם לא יגויס, אלא שזה יגמר בעוד שבועיים במתן הכרה רשמית גם ל-61 הישיבות האלה כמשחררות סיטונאיות. שימו לב למספרים: 61 "ישיבות" עם 1,000 "תלמידים". 16 תלמידים בממוצע לישיבה. כנראה שבכל בלוק רשמו כבר "ישיבה" לנוחות מתפרפרי הגיוס. מספרם הארצי הכולל, אגב, עומד כיום על 50,000 איש. ותודה לברק.

מהומה פרצה השבוע בתקשורת כשנטען שד"ר מסעד ברהום, ערבי-נוצרי שנתמנה למנהל בית החולים בנהריה, אמר כי "היהודים הרגו את ישו ועכשיו תשלמו על כך". כשבודקים את הפרטים, מתברר שהדברים הללו נאמרו לפני חודשיים בישיבת הנהלת בית החולים שהתקיימה ביום 24 לדצמבר 2007, ואז מבינים שזו הייתה אמירה מבודחת כלשהו שנאמרה על-רקע חג המולד שחל באותו יום. נראה שמישהו שלא קיבל מהמנהל החדש מינוי או שכועס עליו ניסה עכשיו להפוך את משמעויות האירוע לצרכי עריכת מסע צלב נגדו. המהומה שכחה, אך כדאי לד"ר ברהום, שזה עתה ניצל מצליבה עיתונאית, לזכור שגם אם היהודים לא הרגו את ישו, הם בהחלט היו מי שתפרו עליו את הסיפור שהודלף לרומאים.

לפעמים לא צריך להוסיף דבר. להלן ציטוט מדויק של מה שכתב ביום 2.3.2008 שופט בית משפט השלום בירושלים ארנון דראל בהחלטתו בתיק אזרחי 05681/06 (המדינה יוצגה בתיק זה על-ידי פרקליטות ירושלים): "בשולי הדברים אעיר כי יש להצטער על כך שהמדינה הסתמכה בטיעוניה על פסק דין שניתן על-ידי בית משפט השלום שעה שפסק הדין בוטל על-ידי בית המשפט המחוזי מבלי שדבר ביטולו של פסק הדין יוזכר בטיעוני המדינה וזאת בשים לב לכך שהמדינה הייתה צד באותו הליך ויוצגה גם שם על-ידי פרקליטות מחוז ירושלים".

רקוויאם לשופט

ובכל זאת, מכיוון שסביר שלעולם כבר לא תשמעו יותר על השופט הזה, (בטח שלא כמועמד לקידום), צריך להוסיף: ארנון דראל, יליד 1966 , בוגר גימנסיה הרצליה, שירת בחיל המודיעין, סיים משפטים בהצטיינות באונ' העברית ואח"כ גם תואר מוסמך, עבד כמרצה במכללה למשפטים, פעל מאז 1992 כעו"ד במשרד פרטי עד שבשנת 2005 מונה לשופט. בתחילת חודש מרץ 2008 כתב על השיטות של הפרקליטות ובכך חתם על סיבת חיסול הקריירה שלו. רקוויאם לשופט תמים ואמיץ.

מודעה של "ועדת המכרזים הבין-משרדית להקמת תחנות כוח סולאריות" הזמינה חברות וקונסורציומים בינ"ל להשתתף בהליך המיון המוקדם במכרז להקמת תחנת כוח סולארית בנגב. המודעה, בחתימת סגן בכיר לחשכ"ל האוצר, מבהירה שהיא מיועדת לגופים עם ניסיון מוכח בהקמת והפעלת תחנות כוח, כאלה שיש להם איתנות פיננסית והון עצמי ומציעה למתעניינים לקרוא את הפרטים ותנאי הסף שיתפרסמו ביום א' הקרוב באתר האינטרנט של החשכ"ל. יפה מאוד שישראל מתקדמת ונערכת סוף-סוף לייצור חשמל ממקורות סולאריים, כי יש לנו הרבה קרני שמש ובחינם, אבל אני הייתי מוסיף ומציע למתעניינים לקרוא קודם גם את התנאים של מכרז אחר: מדובר במכרז המפורסם להדפסת תעודות זהות מודרניות וחכמות. כבר 15 שנים מאז שפורסם המכרז הראשון ומדינת ישראל עדין לא מצליחה לסיים את העניין, עוד אין זוכה במכרז ולכן תושבי ישראל מסתובבים עדין עם תעודות זהות מקרטון שטכנולוגיה הדפוס הישנה שמשמשת להדפסתן עוד מעט כבר תישכח. לכן, מומלץ למתעניינים בהקמת תחנה סולארית להצטייד בנשימה ארוכה: כמו שזה מתנהל במכרזים הממשלתיים שלנו, סביר להניח שוועדת המכרזים של מדינת ישראל תסיים את עבודתה ותבחר את הזוכה במכרז להקמת תחנת הכוח הסולארית הרבה אחרי שהשמש כבר תדעך.

גם מי שזוכרים איך פעם (1969) פרצה מלחמה בין אל-סלבדור לבין הונדורס בעקבות משחק כדורגל, לא בדיוק מבינים את הסיפור הדרום אמריקני החדש: נשיא ונצואלה הוגו צ'אווס גירש את שגריר קולומביה מארצו ושלח 9 גדודי צבא לגבול עם קולומביה, בגלל שקולומביה הרגה בשטח של אקוואדור איזה מנהיג מחתרת קולומביאנית שמאלנית. מה הקשר, איפה בדיוק זה אקוואדור (בצד השני של קולומביה) ולמה ונצואלה מאיימת על קולומביה במלחמה, לכל העיתונים יש הסברים, אבל אין להם מושג. האמת היא שרק אנו כאן, בטור הזה, הבחנו מראש שצ'אווס החליט להתגרות בקולומביאנים: כבר לפני כחודש סיפרנו כאן שנשיא ונצואלה צ'אווס נוהג ללעוס בפומבי עלי קוקה שמקורם בבוליביה ומתפאר בזה. מאחר וכל העולם יודע שדווקא קולומביה, שכנתו הקרובה של צ'אווס, הייתה תמיד יצרנית הסמים הגדולה בעולם, זו התגרות מכוונת. במושגים דרום אמריקנים ,להיות שכן קרוב של קולומביה אבל להזמין סמים דווקא מבוליביה הרחוקה ועוד להשוויץ בזה בפומבי, זה כמו להיות אצלנו שכן של מרוקאים ולהתחיל להשוויץ ולפרסם בשכונה שאנו מעדיפים מופלטות של משפחת רבינוביץ.

המיליארדר החרדי לב לבייב עבר לגור בלונדון ומשם מתח ביקורת על המדינה, על אובדן היהדות בישראל, על ההחמצה בקליטת יהדות ברה"מ ועוד. לזכותו יאמר שלא רק שהוא שווה 4 מיליארד דולר אותם עשה והרוויח בעצמו, ולא רק שבאמת איכפת לו והוא מעורב ומשתדל לתרום ולעזור לפי דרכו ואמונתו, אלא שגם אם לא מסכימים עם עמדותיו, דבריו לפחות נאמרים בנימוס, בהיגיון ובטעם. כשנשאל מדוע אינו נכנס בעצמו לזירה הפוליטית הישראלית כדי לקדם את רעיונותיו, השיב: "אם אני רק אנסה לעשות את זה, אני מייד אוזמן לחקירה על מתן שוחד בשביל לקבל איזה עסק, או איזו באסטה של פלאפל. בגלל זה אני לא מתכוון להיות שם". תודו. היהודי חכם.

אנשי משרד מבקר המדינה פרסמו שהם מתחילים לבדוק את הסיבות למחסור הצפוי בחשמל בישראל ואת הסיבות לכישלון כניסתם של יצרנים פרטיים לענף. אם הם כבר חוקרים ברצינות (האמנם?), אולי אפשר לבקש מהם לעשות פעם עבודה אמיתית ולספר לנו מי מחפה עדיין על יו"ר ועדת המכרזים הקודם של חברת החשמל, השופט דן כהן, זה שקיבל שוחד בחברת החשמל אבל באישור הפרקליטות הוא נסע "ללמוד מוזיקה" בניו-יורק ומשם עבר לפרו, ארץ ה"אין הסגרה", שם הוא חי באושר ובעושר. בתמורה לפרסום הסיפור המלא על כל מעשיו של דן כהן ושותפיו בחברת החשמל ובעיקר תמורת פירוט שמות ידידיו הקרובים בפרקליטות, ני מוכן למסור למבקר המדינה כתובת של מחסן בחברת החשמל, שם הוא ימצא, ארוזות עדין בקופסה, שתי טורבינות חדשות ליצור חשמל, שעלו 500 מיליון אירו ולא מייצרות חשמל. למה צפוי מחסור בחשמל בישראל אנו כבר יודעים, אדון לינדנשטראוס. גם למה נמלט השופט דן כהן אנו כבר יודעים. אבל אנו רוצים לדעת מי בפרקליטות קיבל מה, כדי לאפשר לדן כהן להעלם ולדאוג שהפרשה הזו תיקבר במעטה של השתקה. מקורביו של דן כהן חוזרים ומבהירים שלא כל 50 מיליון דמי השוחד הלכו אליו, ואנו, אגב, כבר מזמן עברנו את הימים שחשבנו שבפרקליטות עושים דברים כאלה בתום לב או בחינם.