נתח מחובו של ערוץ 10, שבגין אי פירעונו במועד הוא עלול להיסגר ב-27 בינואר 2012, כלל אינו אמור להגיע לקופת המדינה - אלא לחזור לידיהן של זכייניות הטלוויזיה קשת, רשת והזכיינית לשעבר טלעד, וכן לזכייניות הרדיו האזורי והטלוויזיה החינוכית.
חובו של הערוץ, בהיקף כולל של כ-60 מיליון שקל, הוא חוב עבר בגין השנים 2004-2008. הוא מורכב מכ-45 מיליון שקל דמי זיכיון ומ-15 מיליון שקל תמלוגים. דמי התמלוגים אמורים להיות מועברים לאוצר המדינה, ואילו דמי הזיכיון נועדו לתפעול
הרשות השנייה.
בפועל, הרשות לא זקוקה לדמי הזיכיון לשם פעילותה השוטפת. עקב תהליכי התייעלות שעברה, תקציבה הצטמצם בשנים האחרונות ובקופתה נוצר עודף. על כן, בשנים האחרונות היא השיבה לזכייניות כ-30 מיליון שקל, לאחר שההעברה אושרה על-ידי משרדי האוצר והתקשורת.
ערוץ 10 יהנה אף הוא מהחזרת הכספים. מתוך סך חובו אמורה הרשות להחזיר לו כ-15 מיליון שקל. מאחר שהרשות אינה זקוקה גם ליתרת חובו, בסך 30 מיליון שקל, הכסף אמור לעבור - באישור משרדי האוצר והתקשורת - לזכייניות ולאוצר, שמימן את פעילות הרשות בזמן שבו ערוץ 10 לא עשה כן.
בשבוע האחרון העלה מנכ"ל הרשות, מנשה סמירה, הצעת פשרה שתאפשר את המשך שידורי ערוץ 10. מאחר שהרשות אינה זקוקה לכסף, סמירה הציע כי חובו של הערוץ יומר במחויבויות תוכן. בזכייניות האחרות מתחו ביקורת על ההצעה: "הכסף אמור לחזור לזכייניות, אז כיצד מעלים הצעת פשרה שלפיה הכסף יועבר לגורם שלישי?" אמר אתמול בכיר בענף.
סמירה הבהיר בתגובה כי הפשרה שהציע נוגעת לדמי התמלוגים ולנתח מדמי הזיכיון שהאוצר סיבסד בעבר. עם זאת הוסיף כי "הרשות השנייה ממליצה להחזיר כסף לזכייניות, אך לשרי האוצר והתקשורת שמורה אפשרות לקבוע את ייעוד הכסף - וייתכן כי כלל לא יועבר אליהן. אנו מציעים שהכסף יועבר להשקעה בתוכן".
בתוך כך, עקב ההכנות לסגירתו, ערוץ 10 הודיע אתמול על עצירת הפקתן של תוכניות הבוקר שלו ושל תוכניות אחרות המופקות על-ידי מפיקים חיצוניים. כמו-כן, הערוץ הקפיא את ההכנות למעבר לנוה אילן, שתוכנן עד סוף השנה.