קראנו זה מכבר כי שופטת בית המשפט העירוני התירה מכירת חמץ בירושלים בפיצריות ומסעדות. בעקבות כך קראנו על אותו איש שהציג לראווה את כל כולו, מלבד גרב אחת שהסתירה את העיקר. אכן הם הראו לנו כל אחד את שלו. היא הציגה לפנינו מערכת רקובה והוא הציג לפנינו רוח רקובה.
עבר חוק שכל בר דעת, ולו הוא ילד, יודע פרושו. שהיה בדעת מעבירי התקנה, למנוע מכירת חמץ בפסח. הנושא הגיע לבית משפט וישבה לה שם שופטת שהחליטה שאל לה להתיחס למעבירי ומחוקקי התקנות העירוניות. היא תפסה מילה ועשתה בה כרצונה. למה לה להיות דמוקרטית, כאשר היא יושבת במוסד שנמצא אי שם מעל ומעבר לדמוקרטיה? היא למדה מהגדולים ממנה ועשתה חוכא ואיטלולא ממקבלי ההחלטות היושבים על כיסאם, בתקוף החוקים הדמוקרטיים של מדינת ישראל.
הוא, חולה לא פחות ממנה, גם הוא תפס (ברית) מילה עשה בה כרצונו. האיש החליט ללכת עד הסוף עם פרוש מעוות ומתוך כך עשה מעשה מעוות עוד יותר. אין מה להוסיף פה מלבד לגנות מעשהו בקולי קולות.
כמוהו כמוהה, שניהם לא יודעים לכבד את הזולת. שניהם בזים לזולת ולרצון הרוב. שניהם פועלים מתוך הגשמה עצמית ופרשנות מעוותת, המעידה על חולי עמוק. שניהם רומסים עד דק את רצון הציבור והעיקר שהם עצמם שלמים במעשיהם. שניהם מציגים לנו עירום נפשי המעורר בחילה וגועל נפש.
ההבדל היחידי בינו לבינה (אם תתאמצו אולי תמצאו עוד הבדל...), שהוא פעל מתוך מוח חולה והיא פעלה מתוך מערכת חולה. אין לי דרך אחרת להסביר את מעשהו או את הבל פיה שמעוותים כל היגיון ודרך אנושית.