שחרור גלעד שליט מהשבי אינו מטרה לכשעצמה אבל הוא נכשל כמו גם מאמצי מדינת ישראל להגיע לשלום עם הפלשתינים אך ורק כתוצאה ישירה ממדיניות כושלת, דואלית ולא החלטית לגבי קיומם של שני משטרים פלשתינים שונים בגדה ובעזה.
לדידי, לא יתכן מצב בו יתקיימו שני משטרים שונים; לדידי, עדיף משטר אחד ואין זה משנה אם יהיה זה משטר של החמאס או הפתח, אף אם משטרו של הפתח עדיף לכאורה דומה כי הנזק בקיומם של שני משטרים שונים אלו - זה לצד זה - מצדיק כבר קיומו של משטר חמאסי אחד חזק ובלעדי, הן בגדה והן ברצועה ואשר עמו ניתן יהיה לנהל משא-ומתן אמיתי לשלום בר קיימא אשר ניתן יהיה לאוכפו בשטח הלכה למעשה - מייד לאחר חתימתו.
אפשור קיומם של שני משטרים שונים בגדה בעזה הוא המפתח לכישלון הצבאי והמדיני מול הפלשתינים בניסיון להגיע להסכם שלום בר קיימא, כמו גם באפשרות לשחרורו של גלעד שליט כחלק מאותה "עסקה" סופית לשלום כולל או אף להסכם הפסקת מלחמה למספר שנים.
בכל מלחמה, בין מדינית ובין צבאית ובין בכלל - אין סיכוי לנצח או להצליח בה כאשר הינה נעדרת חוט שדרה בסיסי של אסטרטגיה קוהרנטית מובנית.
המדיניות חסרת הקוהרנטיות של ממשלת ישראל וכתוצאה מכך גם של צבא ההגנה לישראל בהקשר לקיומם של שני משטרים פלשתינים שונים בעזה ובגדה היא המפתח לכישלון הכולל כך גם לכישלונם בהקשר לקיומה של עסקת חילופי שבויים לשחרור גלעד שליט; שניהם כאחד נכשלו לאור העדרו של חוט שדרה קוהרנטי ומפוכח.
חרף זאת, מדינת ישראל ממשיכה להיפגש "על בסיס דו שבועי" - עם "בובה" - הוא מנהיג הפתח בגדה, אבו מאזן; דומה כי, אין זה אלא משחק של הכחשה ושל תעתועים ברמה הכי לאומית; הכחשה לאומית ופסיכולוגית בעובדה הבסיסית ביותר ולפיה החמאס הוא זה שמנהל את העניינים של העם הפלשתיני ואך ורק הוא אשר ראוי להיות הגוף המנהל את ענייניו של אותו עם מולנו במסגרת המשא-ומתן לשלום או למלחמה.
"משטרו" של אבו מאזן אינו משטר; הוא מקדש את ההכחשה הלאומית שלנו כאילו ניתן לנהל עימו משא-ומתן לשלום; בכך הוא גם מקדש את ההתעלמות הבלתי מוצדקת משלטון החמאס שהוא הגוף הבלעדי של העם הפלשתיני; הוא היחיד לפי שעה שמאיים עלינו וככזה הוא המפתח לכל משא-ומתן.
אין זה אלא עניין של זמן עד אשר ניווכח כולנו כי בזבזנו זמן יקר בו הוקרב לשווא דם שהוקז משני הצדדים כאשר ניהלנו משא-ומתן סזיפי עם משטרו של אבו מאזן; יש להפיל את שלטונו של אבו מאזן ולקרב אל חיקנו קרוב ככל האפשר את המנהיגים של החמאס תוך ניהול משא-ומתן עמם לשלום או למלחמה על כל המשתמע מכך;
הסכם שלום יכול להיות גם הסכם להפסקת מלחמה; יתכן כי זהו הפתרון ההולם לבעיה המתמשכת של הסכסוך באזורנו; עסקת גלעד שליט צריכה להיות רק חלק מהסכם כולל זה ולא להפך.
כדאי כי נחדל להכחיש את קיומו של האויב האמיתי מהצד הפלשתיני; כדאי כי נחליט באופן ברור האם ברצוננו למגרו - ואם כן אזי נוציא צווי 8 לחיילנו ונצא למגרו; אם לאו ורצוננו לערוך עמו הסכם כלשהו - בין הסכם של שלום ובין הסכם של הפסקת המלחמה בין העמים.
כל אופציה, בין מדינית ובין צבאית, הינה לגיטימית ובלבד כי נחליט אסטרטגית על דרכנו ונחתור בנחישות ליישמה - באופן קוהרנטי ועקבי.
עלינו לחדול מתעתועים ואשליות לגבי זהותו של מנהיגו האמיתי של העם הפלשתיני ; אבו מאזן אינו המנהיג של העם הפלשתיני; הוא אינו הכתובת לשלום כפי שהוא אינו הכתובת למלחמה; הכתובת הינה על הקיר ועלינו לקרוא אותה בבירור ובקול: החמאס הוא המנהיג הבלעדי של העם הפלשתיני ויש להתנהל מולו באופן החלטי וברור, בין אם פנינו לשלום ובין אם פנינו למלחמה חסרת פשרות ועקובה מדם - אופציה בה נבחר אם לא תיוותר לנו ברירה.