תארו לעצמכם שציפי לבני תהיה ראש הממשלה שלנו. אם זה יקרה - יקרה דבר מה חסר תקדים בארץ ואולי גם בעולם: בראש שלוש הרשויות שלנו יכהנו - בו-זמנית - נשים.
פריצת דרך עולמית שכזו חייבת להסב התרגשות וגאווה בלב לכל מי ששוחר שיוויון ותיקון אפליה. תקרת הזכוכית הידועה מתנפצת שלוש פעמים בזו אחר זו, וקול הנפץ הזה הוא צליל של מוזיקה משיבת נפש.
אלא שציפי לבני, בלא קשר להיותה אישה, מעוררת חשש שהיא עדיין אינה בשלה מספיק לתפקיד התובעני - יש אומרים הקשה בעולם - של ראש ממשלת ישראל.
אתה מדפדף אחורנית בקורות חייה של לבני ומתקשה למצוא איזה זיז ממשי של עשייה להאחז בו. הכל שולחן חלק ומכוסה משי של ממש - כמו טוסיק של תינוק.
ציפי לבני ודאי יודעת שראש הממשלה עוסק מבוקר ועד לילה בקבלת החלטות, שחלק מהן הרות גורל לעם ולמדינה. והיא גם יודעת שההחלטות מתקבלות בנסיבות קשות כמו הצורך להכריע בין רע לגרוע, או הכורח המתמיד להתמודד עם מצבי דילמה קשים מנשוא.
נכון, מנהיג נקי כפיים שלא מקבל מעטפות ולא לוקח שוחד - זה תנאי חשוב והכרחי. אבל זה לא מספיק.
כי תנאי הכרחי נוסף הוא הכישרון למשול ולקבל החלטות. שכן, ראש ממשלה שמתקשה להחליט, ותחת זאת מתמסר להתייסרות אין סופית אל מול האופציות העומדות בפניו - ראש ממשלה כזה עלול, בנסיבות מסוימות, להיות גם ראש ממשלה מסוכן.
אדרבא, תשחרר ציפי לבני איפורמציה שאולי לא נחשפנו אליה, ושממנה ניתן יהיה ללמוד על יכולתה למשול ולקבל החלטות.
כי האפשרות ששלוש נשים תעמודנה בראש שלוש הרשויות שלנו - אפשרות זו קורצת לעין וממלאת את לבנו גאווה. אבל אסור שהתופעה הייחודית הזו תסנוור אותנו ותסיח את הדעת מהחובה לדרוש ממועמדת לראשות הממשלה שתעמוד ברף סביר של דרישות התאמה לתפקיד.