בשבוע שעבר נחקק בכנסת חוק המאפשר למדינה לתקצב את תלמידי הישיבות הקטנות (ישיבות לבני 14-17), אף שאין לומדים בהן את 'תוכנית הליבה', היינו אנגלית, מתמטיקה, ביולוגיה ומדעים. אילולא תוקן החוק, היו נותרים בעוד חודש עשרות אלפי נערים, הלומדים בישיבות הקטנות, ללא תקצוב ממשלתי.
שרת החינוך תמכה בתיקון החוק, משום שהבינה כי אי-אפשר לכפות על ציבור לחנך את בניו שלא על-פי הכרתו וערכיו. כצפוי, מיד פצחה מקהלת ה'נאורים' בצווחות על ה'כניעה' לחרדים, ושוב נשמעות כל הססמאות הלעוסות על 'סחיטה' חרדית. אולם כשמנסים לחשוב על הדברים בלי דעות מוקדמות מתברר גודל האבסורד.
כפייה בשם הנאורות
הגורמים המנסים לכפות את 'תוכנית הליבה' על הציבור החרדי הם הנושאים את דגל ה'פלורליזם'. מי הגיש את הבג"צ בתביעה לכפות את התוכנית על הישיבות? - 'המרכז לפלורליזם יהודי'. משמעות המילה 'פלורליזם' היא הכרה במגוון דעות והשקפות. אך ראו זה פלא, בשם ה'פלורליזם' מנסים כאן לכפות תפיסת-עולם של ציבור אחד על ציבור אחר.
הוויכוח על מידת נחיצותם של מקצועות ה'ליבה' אינו רלוונטי כלל לענייננו. זכותו של ציבור אחד להחזיק בדעה שאלה מקצועות הכרחיים ונחוצים, וזכותו של ציבור אחר לחשוב שהם אינם נחוצים ושחשוב פי כמה וכמה לבסס בגיל הנעורים את ההשכלה התורנית ואת אווירת הקדושה. אין זה משנה מי צודק בוויכוח הזה. העובדה היא שיש כאן שני ציבורים, ולכל אחד ואחד מהם תפיסה אחרת בסוגיה זו.
באיזו זכות מנסה ציבור אחד לכפות את תפיסתו החינוכית על ציבור אחר, ולהשתמש במנגנוני המדינה, השייכת לכלל אזרחיה, להשלטת השקפת-עולם מסויימת על מי שאינם מקבלים אותה? הלוא אין זו גחמה של אדם פרטי או של מוסד יחיד. זו דרך-חיים של ציבור גדול ונכבד, שמאמין בה בכל ליבו. הוויכוח הזה גם אינו חדש. מאז ימי ההשכלה נעשו ניסיונות לכפות לימודים כלליים על תלמידי הישיבות, ויהודים נאבקו בגזרות האלה במסירות-נפש. איך אפשר אפוא בשם ה'פלורליזם' לנסות לכפות דעה אחת על חברתה?
הכשל הבסיסי הזה גלוי לעין, וכדי לעקוף אותו נמצא פתרון שכל-כולו שקר והונאה. במאמר המערכת של עיתון 'נאור' נכתב המשפט: "העסקנים החרדים הצליחו להשיג לילדיהם בורות במימון ציבורי, וזאת מחשש שהשכלה כללית תגרום לכך שינטשו את המחנה הפוליטי שנשען על בורותם". כלומר, אין כאן תפיסת-עולם של ציבור שלם, אלא זה תרגיל של 'עסקנים'. לכן מותר לכפות את ה'ליבה' על הישיבות, כי בעצם גם רבבות התלמידים והוריהם משתוקקים לכך, ורק כמה 'עסקנים' מונעים מהם את האור...
למה מונעים?
הדבר העצוב בכל הסיפור הזה הוא היפוך היוצרות. מאשימים את הישיבות בחינוך לבוּרוּת, בשעה שהבורות האמיתית נמצאת במערכת החינוך הכללית. מתמטיקה וביולוגיה נותנות כלים לעיסוק במקצועות מסויימים, ויש דיי והותר עיסוקים שבהם אין הכלים האלה נחוצים כלל, אולם השכלה יהודית היא הבסיס לעצם היותנו יהודים. מערכת החינוך הכללית מגדלת בוגרים שאין להם שום מושג בערכי-היסוד של העם היהודי.
אכן, בישיבות לא לומדים מקצועות כלליים, אך מי שזקוק להם, יכול להשלימם בנקל בבוא העת. בוגרי ישיבות משלימים בתוך זמן קצר את הידע החסר, כאשר הם זקוקים לכך, וזוכים לשבחים על קליטתם המהירה ועל הישגיהם הגבוהים. אולם מי שלא קיבל חינוך יהודי ולא ספג את עולם הערכים היהודי, גדל לאדם מנוכר לשורשיו, הנגזר לחיות בתהייה מתמדת על עצם זהותו היהודית.
על הבורות הזאת קובלים הורים רבים. כל הסקרים מוכיחים שיש דרישה להגברת לימודי היהדות בבתי-הספר הממלכתיים. למה מונעים זאת?