סרטן המעי הגס - אפשר למנוע

השיטה הראשונית למניעת סרטן המעי הגס היא שמירה על אורח חיים בריא בהקשר של תזונה מאוזנת עתירת סיבים וסידן, שתייה מרובה של מים וכן ביצוע פעילות גופנית באופן מסודר. פעולות אלו שומרות על פעילות מעי מסודרת וחיובית ומאפשרות תחלופה מסודרת של אותם תאים עודפים במעי הגס. השיטה השניונית היא, כאמור, ביצוע בדיקות מונעות. באמצעות מודעות, גילוי מוקדם ואורח חיים בריא, ניתן להקטין את הסיכוי לחלות. הבעיה העיקרית כפי שאני רואה אותה היא הפחד מביצוע בדיקות וחוסר מודעות בקרב האוכלוסיה בישראל הגורמים לכך שהתחלואה והתמותה הינם גבוהים יחסית למדינות מפותחות אחרות וחבל שכך. המכון לגסטרואנטרולוגיה של הלל יפה פעל ופועל במשך שנים בשיתוף עם האגודה למלחמה בסרטן על-מנת ליצור מודעות לביצוע הבדיקות המונעות למחלה ולעודד קיומו של אורח חיים בריא. מדובר בפעולות פשוטות למדי שיכולות להציל חיים ולמנוע סבל מיותר ממחלה שהסטטיסטיקות שלה מדברות בעד עצמן.

לפני ביצוע כל פעולת אבחון או טיפול שהיא, יש לבצע תחקור של המטופל לגבי ההיסטוריה המשפחתית שלו בהקשר לסרטן המעי הגס. בהתאם נעשה המשך האבחון וכמובן הטיפול.

ניתן לאבחן את המחלה בכמה שיטות:

1. בדיקה להימצאות דם סמוי בצואה: בדיקה פשוטה יחסית, הנמצאת בסל הבריאות וניתנת לביצוע מול רופא המשפחה, אשר אותה רצוי לבצע אחת לשנה מעל גיל 50. 2. ביצוע קולונוסקופיה: בדיקה פולשנית של המעי הגס דרך החלחולת. הבדיקה היעילה והמדויקת ביותר. בעזרתה ניתן לאתר במועד פוליפים ולהסירם בו במקום. הבדיקה מומלצת לכל האוכלוסיה הנמצאת בסיכון יתר. היא נמצאת בסל הבריאות ויש לבצעה אחת לשנה או עד אחת ל-5 שנים (תלוי בהשתייכות לקבוצת הסיכון). לאחר גיל 50 מומלץ, גם לאנשים בריאים (בסיכון בינוני לחלות בסרטן המעי), לבצע את הבדיקה אחת ל-10 שנים. 3. קולנוסקופיה וירטואלית: בדיקה הדומה במהותה לבדיקה הפולשנית, אך נעשית באמצעי דימות בלבד וכמובן אינה מאפשרת טיפול במידה שמתגלים ממצאים כלשהם. בדיקה זו ניתן לבצע כיום באופן פרטי בלבד. ההכנה זהה לקולונוסקופיה, אך יש בה מרכיב קרינתי. יתרונה הוא בכך שהיא מזהה ממצאים (אם ישנם) מעבר למעי.

סרטן המעי הגס הינה מחלה הכוללת גידולים סרטניים במעי הגס, ובחלחולת מקורם של הגידולים הסרטניים מתחיל בפוליפים - רקמה בתהליך של שגשוג יתר של תאי רירית המעי הגס. יש הגידולים שהם שפירים, אך יש שהם קדם-ממאירים ואף לעבור התמרה לממאירות עם הזמן. תפקידו של המעי הגס בגוף האדם הוא לנקז את "הלכלוך" מהגוף בצורה תקינה. לכן ישנה חשיבות מאוד גדולה לתחלופה של התאים המצפים את רירית המעי הגס. מצב שבו גדל פוליפ הינו מצב שבו התאים אינם מתחלפים, מנגנון הבקרה מפסיק לפעול, ישנה התרבות בלתי מבוקרת של תאים. מדובר בתהליך שמתקדם ומתפרש על פני שנים, שאותותיו ניתנים רק כאשר הגידול מפושט ומשמעות וההחלמה ממנו היא מסובכת ולעיתים בלתי אפשרית. מהבחינה הזו אבחון מוקדם וטיפול מוקדם עשויים, ללא ספק, להציל את חיי האדם.

הסיכון והסיכוי ללקות בסרטן המעי הגס הוא קודם כל תורשתי. ישנם אנשים שאצלם ישנו שינוי ברמת ה-DNA במהלך החיים, שבנוסף להשפעה הסביבתית, עלול לספק בסיס להיווצרות פוליפים ולהתפתחות של סרטן המעי הגס. הסטטיסטיקה בישראל מראה שאחד מ-20 בני אדם הוא בעל סיכוי ללקות בסרטן המעי הגס. מכאן, שהדבר הנכון ביותר במניעת סרטן המעי הגס הוא פשוט ללכת ולהיבדק.

1. בעלי היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס נמצאים באופן טבעי בסיכון גבוה. סיכון זה עולה ככל שיש יותר קרובי משפחה שחלו במחלת הסרטן. על אלו מחויב ביצוע בדיקה אחת לפרקי זמן משתנים בהתאם לדרגה הסיכון. 2. חולים במחלת מעי דלקתית כרונית של המעי (קוליטיס), חולים שעברו בעבר כריתת פוליפים במעי או כריתת מעי גס עקב גידול סרטני ממאיר, התוויה תורשתית אפשרית של תסמונת של סרטן מעי ותסמונות גנטיות נדירות יחסית של פוליפוזיס - הבדיקה הופכת לחובה, כבר מגיל בגרות. 3. אנשים בריאים מעל גיל 50. אלו נמצאים בסיכון בינוני לחלות בסרטן המעי הגס ולכן מומלץ שיבצעו בדיקות תקופתיות לאיתור מוקדם של המחלה.