פינוקיו צריך להיות מודאג

פינוקיו צריך להיות מודאג. יש לאולמרט מתחרה רציני, או שברק חושב, שאכן אנחנו מטומטמים. בכינוס פתיחת מועצת מחוז ירושלים של מפלגת העבודה, אמר אהוד ברק, "אם יש סערה אמיתית בים, ואתה צריך להוביל את הספינה בים סוער לחוף מבטחים - אתה לוקח קפטן מנוסה". כחבר ותיק מאוד של אולמרט, וכמי שהצליח להתחמק מאימת הדין רק בזכות שתיקתו המופלאה של בוז'י הרצוג - חשוב היה שברק ינסה לשתוק. וכפי שנאמר במקומותינו - המעז מנצח. ניסיתי לזכור איזו הצלחה נדבקה לכנפיו של אהוד ברק בשלושים השנים האחרונות - פרט לעשייה מדהימה לביתו, שאין איש יכול להסבירה. ולא הגעתי לשום דבר. אפילו לא בדל זיכרון. ראינו אותו בקוצר-ידו ובדלות מנהיגותו. בכס ראש הממשלה. כזכור, המיט אז ברק עלינו את האסונות הביטחוניים הגדולים ביותר - בדרכו: בוטח, נישא זחוח על גלי אהדה בלתי-מובנת, אך טועה ומטעה לחלוטין. נזכיר רק שתי פנינים מדהימות מכהונתו: הפקרת מדחת יוסף בקבר יוסף והבריחה חסרת האחריות מדרום לבנון. שתיהן כה מאפיינות את האיש, שאסור להפקיד בידיו שום הגה - אפילו לא של מכונית צעצוע בלונה-פארק למרות שכקיבוצניק צעיר במשמר השרון, כבר נהג בהיותו ילד. ואולי כבר שם החלה דרכו לעבור על החוק, ולהתעלם מתוצאות מעשיו - כיוון שכבר יגיע מישהו, וינקה אחריו... גם התנהלותו הנוכחית במשרד הביטחון לא תיזכר לטובה. חברי הטוב תמה מה חידש ברק, ובמה הוא עולה על עמיר פרץ, קודמו, הנחשב כישלון - אף שבינינו רק אכל מפרי העץ המורעל, שנטע ברק באי-כישרונו. אין די בסיפורים על מנהיגות (שרובם עטופים בהילה של ביטחון שדה, למען הגדלת הרושם). אלא כשבוחרים מנהיג למדינה, ראוי להבהיר בלשון ברורה ותקיפה: אהוד ברק אינו ראוי. לחלוטין!