האפרטהייד של המלכה

התהפוך בריטניה ותהא למה שאיננה? התשלח מאחורי גווה את אורחותיה הנלוזות מהעבר ותחל לנהוג במעט הגינות, צדק ויושר, מסתבר שלא! אפילו לא קורט מהנימוס האנגלי הצונן. המסורת הבריטית נשמרת. השבוע התעורר עניין חדש כאשר השר לענייני המזרח התיכון הודיע בפרלמנט בלונדון כי מתנחלים לא יבואו עוד בשערי שגרירות בריטניה בישראל. כי אבוי קרה מקרה מצער ונורא, שלושה מתנחלים הוזמנו לקבלת פנים בבית השגריר ברמת גן לכבוד יום הולדתה של המלכה. וכשהשמועה המביכה הגיעה לאוזניהם הזקופות של אוהדי הערבים בבית הפרלמנט הם בקשו הסבר לדבר והשגריר התנצל והסביר כי רק רצה לדעת "מה מתרחש בימים אלה בתוך ההתנחלויות"... ההסבר לא היה משכנע דיו וראש ממשלת בריטניה בראון בעצמו ובכבודו שוחח על כך עם השגריר וזה התחייב עם יד על הבטן כי מתנחלים מעתה והלאה... יוק. בריטניה ממשיכה בסורה. לאור כל פעולותיה הנפשעות שעשתה בארצנו מנין לה הזכות החוקית והמוסרית להתערב? להחליט מי כשר ומי מצורע, מי יכנס ומי יישאר בחוץ, מי מחויב לתת מדינה לפלשתינים ומי לא יוותר על גרגר בג'יברלטר או בפוקלנד? על-פי המנדט שניתן לבריטניה על-ידי חבר הלאומים, הוטל עליה לדאוג להגשמת הצהרת בלפור מיום 2.11.17. בריטניה התחייבה לעשות צעדים דרושים לקידום וכינון ביתו החדש של עם ישראל בארץ ישראל, מזרחה ומערבה לנהר הירדן מהים התיכון עד חצי האי ערב ועירק צפונית דרומית למצרים עד לבנון וסוריה, והכל תוך כדי עידוד עליית יהודים לארץ ישראל והתיישבותם בה. אלא שהיא בגדה במנדט שניתן לה, חנקה כל סעיף ולא בחלה בשום אמצעי כדי לחסל את החזון של העם היהודי, קרעה 3/4 מ-ארץ ישראל 98.000 קמ"ר והקימה לנסיך הסעודי את הממלכה ההאשמית, כך נותק עבר הירדן המזרחי וניתן לשלטון ערבי וכל שטחי עבר הירדן נסגרו בפני התיישבות יהודים עד עצם היום הזה. ב-1930 פרסמה בריטניה "ספר לבן" ובו הטילה הגבלות רבות על עליית יהודים לארץ ועל רכישת קרקעות על ידיהם. מדיניות המצור הלכה והתהדקה בשנות השלושים בערב מלחמת העולם השנייה, לאחר שכבר נתפרסמו שלושה "ספרים לבנים", הטילה כמעט לגמרי וטו על העלייה. במעשה בלתי חוקי זה של הקמת מדינת עבר הירדן לעבדאללה הכירו 2 ממשלות בעולם, בריטניה ופקיסטן, והיום זו עובדה מוגמרת, ואנו הפכנו להיות "כובשי ארץ לא לנו". בריטניה הוסיפה להתעמר בעם היהודי בשיתוף פעולה עם הנאצים שלא נתנו ליהודים לעלות לארץ ישראל, אפילו לאחר שאומתו הידיעות על השמדת יהודי אירופה והתפרסמו תצלומים ממחנות המוות, לא היה בכך כדי להפשיר את לבות האבן של קברניטי המדיניות הבריטית. אלה גמרו אומר למנוע את הקמתה של מדינה יהודית בכל מחיר, ולכן ביקשו להבטיח שניצולי השואה יישארו באירופה. גם לאחר 1945 הוסיפה בריטניה למנוע בכל האמצעים שבידה את כניסת הפליטים לארץ ישראל והאונייה סטרומה מהווה כתם בל יימחה להיסטוריה של בריטניה. למאבק של המחתרות נגד השלטון הבריטי בארץ הייתה השפעה מכרעת. הבריטים המותשים לא היו יכולים להחזיק בארץ צבא של מאה אלף איש, ב-47 הכריזו על כוונתם לצאת מ-ארץ ישראל. פשעיה של אימפריה זו לא הועילו לה ובתוך זמן לא רב היא איבדה את כל מאחזיה במזרח התיכון. במשך שנים דגלו הבריטים בפיוס הערבים על חשבון היהודים והעדפותיו של משרד החוץ הבריטי הועתקו כמעט לכל משרדי החוץ בעולם. השפעת הערביזם הבריטי לא הייתה מוגבלת לדיפלומטים מקצועיים בלבד, בכל בירה בעולם קיים ממסד של מדיניות חוץ הכולל עיתונאים, אקדמאיים, המתמחים בענייני חוץ, וכשהשפעת הערבים הוכפלה הודות להכנסותיהם העצומות מן הנפט, כבר עלו רוב המדינות על המסלול הפרו-ערבי. מאז המחצית הראשונה של המאה העשרים הובלה ההתנגדות לציונות על-ידי האימפריאליזם הבריטי שהסתייע בערבים והיום הערבים מובילים את הכל בעצמם ומסתייעים באנגלים. וכפי שדרשה בריטניה לפני זמן על הקמת ועידה להקניית רפורמות ורוח ערכי הדמוקרטיה לרשות הפלשתינית, הנה כעת היא יוצאת מגדרה כדי לפייסם על עצם הזמנת "מתנחלים". לתומנו חשבנו שהאפרטהייד כבר כמעט והסתלק מן העולם, אך מסתבר שלא אצלנו. כאן בארצנו הוא חי בהניחנו למדינה אחרת להחליט מי אזרח ראוי ומי לא, ואין פוצה פה ואין זועק על האי כבוד ועל גודל הבושה.