חבל שהפוליטיקאים הגמדים של מפלגת העבודה בחרו עסקן כמותם למנותו לתפקיד שר התרבות והספורט.
כי כשרואים את ביצועיו של השר גאלב מג'אדלה, אפשר לכאורה לחשוב שהעסקן הזה הוא המיטב שהמגזר הערבי יכול להוציא מקירבו, ולא היא. ממש לא.
ערב נסיעתו לאולימפיאדה סיפר מג'אדלה לתקשורת כי הוא ייאלץ לשהות באולימפיאדה בבייג'ינג במשך כשבועיים - איזו גזירה - וזאת כיוון שעליו להיות בטקס הפתיחה, וכעבור כעשרה ימים הוא ישתתף וישא נאום בטקס האזכרה לחללי מינכן.
עשרה ימים תמימים היו לו לשר המוכשר הזה כדי לשנן את תוכן נאומו ולציין שעברו שלושים ושש שנים מאז טבח מינכן.
אבל כנראה שעשרת ימי ההכנה והשינון הללו לא הספיקו לו, כי בטקס הוא ציין שעברו שלושים וחמש שנים.
אילו היה שר הספורט שלנו מבין משהו בספורט, הוא היה יודע אל נכון, שאין כל אפשרות שעברו שלושים וחמש שנים מאז הטבח באולימפיאדת מינכן. שכן, כיוון שאולימפיאדה נערכת אחת לארבע שנים - חייב המספר להתחלק בארבעה.
ובשולי הדברים:
איש לא מצפה מהשר מג'אדלה שיזדהה עם סמלים יהודיים מובהקים. שר ערבי יכול להיות שר טוב מאוד ולמלא את תפקידו כהלכה - גם בלא שישיר את התקווה.
אבל שר ערבי, גם אם הוא ערבי, חייב להיזהר שלא לפגוע ברגשות - בוודאי ברגשות של משפחות חללי מינכן.
"עברו שלושים וחמש שנה מאז האסון" אמר השר מג'אדלה - משל רצה לספר לשומעיו שמדובר בהרוגים שניספו בתאונת דרכים או במפולת שלגים.
ובכן כבוד השר, במינכן לא קרה אסון.
במינכן היה טבח נורא שבוצע על-ידי אנשי ארגון "ספטמבר השחור", ואין לאפשר לשר לשכתב את ההיסטוריה - ובוודאי שלא לפגוע ברגשות הזולת - בשם איזו תקינות פוליטית מזויפת.