בישראל, (עדר) כלבי השמירה הפקירו את משמרתם. במקום שישמרו על הדמוקרטיה הם שומרים על פוליטיקאים מועדפים. שרון לא היה האתרוג הראשון, וציפורה לא האחרונה. יש לזה סיבה: למעצבי דעת הקהל בישראל יש אג'נדה. ובהתנגשות בין האג'נדה לאתיקה, תמיד תצא האתיקה כשידה על התחתונה.
יש כל מיני טריקים לשתול מסר בתודעת צרכני התקשורת. הטריק הערמומי ביותר הוא לשגר שאלה שמכילה בתוכה את המסר הרצוי. שורות אלה עניינן, חלקן של השאלות בקרב על התודעה. כשמדובר בראיון עם אישיות פוליטית, יש שלושה סוגי שאלות:
א)- שאלות פרווה.
ב)- שאלות עוינות.
ג)- שאלות נוחות.
רוב צרכני התקשורת לא ממש מבינים שהשפעת השאלות על התודעה, אינה פחותה, ולעיתים אף חזקה מתשובות המרואיין. שאלות להנחתה שמורות לפוליטיקאי שהשואל חפץ ביקרו. שאלות עוינות שמורות לפוליטיקאי שהשואל חפץ בהבאשתו, ושאלות פרווה משמשות בדרך כלל כמבוא לשאלות עוינות, ותכליתן: "הרדמת" המרואיין, בטרם ישגר לעברו שאלה עוינת.
ולפני שאני ממשיך, שתי הערות שיש ביניהן קשר: מוחו של מראיין עם השקפה פוליטית שמאלנית, מייצר שאלות שונות, ממוחו של מראיין עם השקפה פוליטית ימנית. ב): כמו שאמרתי, אל תאמינו בתקשורת אובייקטיבית. כל שואל מביא איתו לראיון את האג'נדה האידיאולוגית, פוליטית, מדינית שלו, ו/או את העדפותיו הפרסונאליות. מראיין ששונא פוליטיקאי מסוים יודע: שאלות עוינות משיגות שתי מטרות:
א)- מציגות את המרואיין באור שלילי,
ב)- משרתות את האינטרס של פוליטיקאי מועדף.
שאלות להנחתה
זה לא סוד שהתקשורת עוזרת לציפורה לנצח בפריימריז בקדימה, לא משום האיכויות החדשות שהתגלו בה, אלא רק משום שבסקרים הפער בינה לבין נתניהו, קטן יחסית לאחרים. אילו הסקרים היו מאירים באור נגוהות את השר אלי אפללו, הוא היה הופך בהבל מקלדת מבדיחה שלא יפה לצחוק עליה, למנהיג בעל שיעור קומה.
העזרה הזאת לציפורה מאוד מגוונת. מאחר שבשאלות עסקינן, אתמקד בהן. בראיונות שהעניקה לתקשורת, רוב השאלות שנשאלה היו שאלות, מהז'אנר הידוע בברנז'ה בשם "שאלות להנחתה".
אילו רצו להציג אותה כמו שהיא, לא היו מדלגים על חלקה בשוד המנדטים הגדול. היא גם לא נשאלה על הסיבות שהביאו אותה לתמוך בעסקת השבויים עם נסראללה, למרות שהתנגדה לעסקת טננבאום. ההסבר שלה היה אז: זה יעודד חטיפות נוספות. חטיפתם של שליט רגב וגולדווסר, הוכיחה שצדקה בהתנגדותה לטננבאום. ולמרות שצדקה, היא עשתה פליק- פלאק. תקשורת אחראית, הייתה מביאה את סיפור הזיג-זג של הטוענת לכתר, ומצרפת דברי פרשנות על אי יכולתה לעמוד בלחץ ...תקשורתי.
לא שכחנו את הערצתה של נקיית הכפיים ברודן המושחת שרון. כמו כולם, גם היא שמעה אותו מתחייב פומבית לכבד את תוצאות משאל המתפקדים. הפסיד, ו- השליך את הפסדו לפח. תמיכתה בהשלכת תוצאות קלפי לפח, מסגירה את יחסה העקרוני לכללי המשחק הדמוקרטי. ואם היה ספק למישהו, ש"פסק דינו של הבוחר" לא מחייב אותה, סירובה להתחייב להישאר בקדימה אם תפסיד, מסלק את הספק. נקיית כפיים אמיתית, לא הייתה מתהדרת בתמיכתו של הנאשם בפלילים ח"כ צחי הנגבי.
ציפורה היא לא הסיפור כאן. אלה ששואלים את השאלות שאמורות להאיר את עינינו, הם הסיפור, והם שחייבים בתשובות...