בפרשת שיבוצו או אי שיבוצו לתפקיד אחר של ניצב אורי בר-לב, מפקד המחוז הדרומי של המשטרה, ישנם רק מפסידים ובסדר היורד הבא: השר לביטחון פנים אבי דיכטר, המפכ"ל דודי כהן וניצב בר-לב עצמו. מפסיד נוסף חשוב מכל האחרים: משטרת ישראל.
לא כל כך חשוב מי אמר מה למי, מי חייך ומי עשה פרצופים של אי שביעות רצון/זלזול. העובדות הן כי ניצב ברלב כיהן כבר מספר שנים בתפקידו הנכחי כמפקד מחוז הדרום במשטרה. בתום הקדנציה (4 שנים) התבקש הצורך לרוטציה, כפי שמקובל בתפקידי פיקוד ברמה הזו במשטרה ובצבא. האפשרויות לא היו רבות. או תפקיד רוחב נוסף או קידום כלפי מעלה (סגן מפכ"ל).
הבעיה, במקרה שלפנינו הייתה שהמפקד–המפכ"ל לא רצה את בר-לב כסגנו. תפקידי רוחב אחרים שיהיו מקובלים גם על המפכ"ל וגם על הניצב – לא היו זמינים.
במצב כזה, מה לעשות, קובע הדרג הממנה. זה אינו מצב חריג. בכל פעם שמתמנה רמטכ"ל ישנם מספר אלופים המסיימים את תפקידם ופורשים. בצמרת יש מקום רק למפקד אחד. המפקד הוא אשר צריך לקבוע את סגל הפיקוד עמו הוא אמור לעבוד. נכון, צריך לשבץ את הטובים, המקצועיים, בעלי הישגים וניסיון מוכחים. אבל זו אחריותו וחובתו של הדרג הממנה. לא פעם ולא פעמיים, נפרדת המערכת בצער מבעל תפקיד מוצלח, יעיל ובעל הישגים, משום שלא נמצא לו שיבוץ שהיה מקובל עליו או על המפקד. לפעמים פרידה כזו אינה מעידה על חכמת המערכת – להפך. אבל היא מתבצעת. אם לא כך יהיה לא תוכל מערכת היררכית לתפקד.
החריף את המשבר
בניצב אורי בר-לב מונים את כל הסגולות הטובות הנחוצות למפקד בכיר במשטרה. כנראה שגם הוא מכיר בערך עצמו ועל כן לא הסכים להצעת המפכ"ל לצאת לחופשת לימודים (בהעדר אפשרות/רצון לשבץ אותו בתפקיד בכיר אחר במשטרה ובלבד שלא לתפקיד סגן המפכ"ל).
בנקודה זאת התעוררה הבעיה. מצד אחד המפקד שעל סמכותו חולקים ומהצד השני מפקד בכיר מצליח החש כי מבקשים הרחיקו בשל הצלחתו בתפקיד (כדי שלא יאפיל על אפרוריות המפקד העליון). זה המצב בו היה על השר הממונה על המשטרה, השר לביטחון פנים להתערב, להשליט מרות ולהכתיב פתרון שהרי הוא הסמכות העליונה האמורה לאשרר את החלטות המפכ"ל במינויי הפיקוד הבכיר במשטרה. אבי דיכטר אומנם התערב אך החריף את המשבר. ביום שישי הודיע כי ישאיר את הניצב הפגוע במשטרה, ביום ראשון שינה את דעתו והודיע כי הוא שוקל לפטרו. עכשיו יש לו הסברים לזיגזג ולכשלון. אבל כלל ידוע הוא כי או שאתה מסביר או שאתה צודק.
במצב שנוצר, עם כל הצער שבדבר, על הניצב לצאת מהמערכת. או ללימודים או לחל"ת (חופשה ללא תשלום). זה לא צודק, זה גורם עוול למפקד מוצלח, אבל זה הכרחי. לארגון פיקודי אין אפשרות לתפקד תחת שני קדקודים. יכול להיות שהחלטות המפכ"ל והשר לא היו שקולות ולא חכמות. אבל לניצב בר-לב אין עכשיו כל אפשרות לעבוד תחת פיקודו של רב-ניצב דודי כהן מפכ"ל המשטרה. לכן הוא צריך לעזוב עכשיו את המערכת. אולי יוכל לחזור בעתיד. היו כבר דברים מעולם. תשאלו את גבי אשכנזי.