המשבר הנוכחי בארצות הברית מזכיר מאוד את ויסות מניות הבנקים בארץ ב-89. למעשה מדובר באותו מצב. אז לקחו הצרכנים הלוואות ונותרו ללא יכולת לפרוע אותן, ובארצות הברית של 2008 לקחו הצרכנים משכנתאות על בתים. ישראל התמודדה עם המשבר בהלאמת הבנקים, פעולה אפשרית במשק הישראלי אבל לא ריאלית במשק האמריקני. כך אומר עורך הדין אהרון מיכאלי, שותף במשרד מ. זליגמן ושות'. עו"ד מיכאלי סבור ש"אין סיבה להילחץ. המשבר הוא רק נורת אזהרה שבעקבותיו יגיע תיקון".
לעומתו ד"ר ארז סיניבר, ראש החוג לכלכלה במסלול האקדמי המכללה למינהל, מביע גישה פסימית יותר: "אני צופה כי בארץ יתחילו פיטורים מאסיביים בבתי ההשקעות ויראו הפסדים. לא ניתן יהיה לגייס לקוחות לבתי ההשקעות. במקביל תחל האטה במשק. צרכנים יפחדו על כספם, יצרכו פחות ועסקים יפשטו רגל. הראשונים להיפגע יהיו, כמו תמיד, מסעדות היוקרה. כשאין כסף או חשש במשק, איש לא יוציא 2,000 ש"ח על ארוחה, גם בגלל החשש לגבי העתיד הכלכלי וגם כי בהכרח יהיו פחות עשירים אשר יהיו מסוגלים מנטאלית לשלם על שירות במסעדות יוקרה. אפילו אלו שישארו בעבודה יקבלו פחות בונוסים ולכן ישקיעו פחות במותרות. מסעדות יוקרה זה סימן לגאות - כעת המסעדות יתחילו להיעלם ונחזור לשפיות."
סיניבר ממשיך וטוען: "לא רק הצריכה תרד אצל כולם - גם החסכונות של כולנו ירדו. קרנות ההשתלמות והפנסיה אשר משקיעות בחו"ל יפסידו וכולנו נקבל פחות פנסיה על הכסף שחסכנו."
על הממשל האמריקני
בנוגע לפעולות הממשל האמריקני בניהול המשבר מציין ד"ר סיניבר: "כשהתערבו בנפילתו של בר-סטרנס נוצרה אנולמיה בשוק: בנקי ההשקעות והמשקיעים אשר ידעו שהם לוקחים סיכונים, קיבלו לפתע רשת ביטחון אשר עשוי לגרום לכך שבעתיד ימשיכו להילקח סיכונים קיצוניים אשר יביאו שוב להתערבות ממשלתית, כך במעגל חוזר. לא הייתה סיבה להחלץ לעזרתם של לוקחי סיכון רק כי כשלו בהשקעתם - זו צורתו של השוק, לפעמים מרויחים ולפעמים מפסידים - ולפעמים ההפסדים מהדהדים חזק במשק - קורה.
טוב עשו בארצות הברית כשסרבו להלאים את ליהמן ברדרס, גם במחיר פשיטת רגל. חשוב לזכור שהמשקיעים בבנקי השקעות הם העשירונים העליונים והמעמד הבינוני הגבוה, כלומר העשירים. הם אלה שלוקחים סיכונים בבורסה ומרויחים לכיסם, אולם כשהם מפסידים הם מצפים להלאמה או סבסוד של ההפסדים שלהם על-ידי המימשל, כלומר על-ידי הציבור הרחב לרבות העניים. הלאמת בנק מפסיד יוצרת מצב אבסורדי שבו העניים מסבסדים את העשירים."
עו"ד מיכאלי מסכים עם סיניבר. לדבריו, אם במקרה הראשון של בר-סטרנס הממשל התערב כדי לאותת לשווקים על יציבות פיננסית, הרי שברגע שהחל אפקט הדומינו לא ניתן לצפות מהממשל האמריקני להקריב את כל הכלכלה האמריקנית כדי להציל בתי השקעות.
על אף התמונה הקודרת, ד"ר סיניבר מסכם בנימה אופטימית: "אין ספק שמצב הכלכלה כעת קשה בעקבות משבר הסאב-פריים והשקעות בלתי אחראיות. למרות זאת, עדיף דווקא כעת שכל הכביסה המלוכלכת תצא, אפילו במחיר פשיטות רגל נוספות אשר לאחריהם הבורסה תהיה 'נקיה' מהשקעות קלוקלות. לא יקרה דבר נורא. הכל יהיה בסדר- ואז הבורסה תעלה. אין לראות את מה שקורה עכשיו כרע אבסולוטי - זהו תהליך ניקוי הכרחי המחנך את השוק ואת המשקיעים."