איך בכלל אפשר להעניק אות הוקרה לשופט עליון? יש רבים שמותחים ביקורת בעד ונגד בית המשפט העליון ומשמיעים דיעות נוקבות, למרות שמעולם לא ביקרו שם ובוודאי שלא ניצבו לפני שופט להשמיע את טיעוניהם. הללו, כדאי שיידעו שלבית המשפט העליון מגיעים בדרך כלל שני סוגי מתדיינים: אזרחים
וכאלה שרשאים לשקר.
דורנר הגיעה מגוף שבו האזרח הוא תמיד מתדיין מסוג ד', המינויים בו מצטיינים בנפוטיזם וניגודי עניינים קשים, כללי האתיקה מופרים ברגל גאווה, הביקורת עליו חסומה, הוא חד-צדדי בשיקוליו והמעט שנחשף ממנו שכנע את הציבור שאפילו התקשורת יותר אמינה.
המחשבה שאפשר למצוא שופט עליון שזכאי לאות הוקרה כלוחם בשחיתות או כחרד לאינטרס הציבורי, היא לכשעצמה דבר והיפוכו.
יש לי דוגמא נפלאה להמחיש את הסגנון. במהלך המאבק הציבורי שניהלתי לביטול מס רכוש, הייתי מעורב ב-13 עתירות. אחת מהן משכתי כי
הפרקליט שיקר (המצאתי ראיות לאחר מכן) והשופטים שיתפו איתו פעולה. באחרת, לאחר שבג"צ השתכנע והוציא פסק דין, לשכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הודיעה לי שהם מסרבים לקיימו. בעתירה ה-13 נדונו בעצם מחדש שתי העתירות הקודמות. תופסים את המשמעות?! מישהו מוכן להעריך מה התרחש בעשר העתירות האחרות? למישהו יש מושג מה קורה לעותרים פחות מאורגנים?
למי שעוד מפקפק אם בכל זאת, אולי יש מי שמגיע להם אות הוקרה מאת תנועות ציבוריות שחרטו על דגלן איכות שלטון או צדק חברתי ומשפטי, מוזמן לעיין כאן,
כיצד בג"צ החריב את השירות הציבורי?
דורנר פטרה את השופטים מציות לכללי אתיקה
אין גבול לזילזול של השופטים העליונים בציבור ובאתיקה, ואין גבול לתחושת ה"הכל מותר לנו" שהם מפגינים. דורנר כתבה את פסק הדין המביש ביותר שנכתב בישראל בעניין אתיקה של שופטים, כאשר קבעה שהשופטים בעצם
פטורים מכללי אתיקה. היא נימקה זאת בכך שהואיל ואין חוק שמחייב אותם לכך, אזי כללי האתיקה שקבע הנשיא שמגר, אינם מחייבים ציות. רק עובדה זו לבדה, מזכה אותה בהוקעה ציבורית (בינתיים החילו את החוק על הכללים אך את מי שם זה מעניין?).
ניגודי עניינים כשופטת פרסי כבוד
שופטים עליונים שפרשו, מרבים לכהן בגופים העוסקים באתיקה, שקיפות ומינהל תקין. גופים אלה מעניקים לעתים פרסי כבוד. ועתה, הבה נבחן כיצד זה עובד. בשנת 2005, ועדה בראשות השופט זמיר העניקה לדורנר את אות אביר איכות השלטון. בשנה שלאחריה, ועדה בראשות אותה דורנר, העניקה לאותו זמיר את מגן השקיפות מטעם עמותת שבי"ל (שקיפות בי"ל). עיין במאמרי
תעשיית פרסי הכבוד של השופטים העליונים ובו מתואר מדוע הייתה מנועה בכלל מהשתתפות בהחלטה. אך את מי מעניינת אתיקה?
כשופטת, מנעה חשיפת המתרחש בנכסי קורבנות שואה
כל מה שנאמר עד כה, מתגמד לעומת הסיפור הבא. האשה המכובדת הזו, כשופטת, שיתפה פעולה עם היועץ המשפטי לממשלה למנוע חשיפת המתרחש בנכסים של קורבנות שואה. היום דורנר היא יו"ר הוועדה למען ניצולי שואה ומשמיעה דיבורי צביעות על האופן שבו המדינה התנכלה לניצולים. על כך קיראי כאן
דורנר וניצולי השואה והשאלה היא לאן עוד אפשר לרדת?
כשופטת (בדימ.), תקפה את אולמרט בעוד המשפט מתקיים
בעוד ביניש מדברת על כך שאין לערוך משפטים בתקשורת לפני שהתקיים משפט, דורנר יצאה כשופטת (בדימ.) בקמפיין נגד כהונתו של ראש ממשלה מכהן (
להעלים אותו!! או
ללחוץ עליו שיתפטר). על פניו זה נראה כאילו העניין של דורנר בהעלמת אולמרט, הוא לגרום לסילוקו של פרידמן ובעניין זה כמובן כל הדרכים כשרות.
השאלה אינה אם לאולמרט הגיע או לא הגיע להיעלם, אלא חמורה בהרבה. בכל עת שבעלי השפעה על מערכת המשפט נוקטים בצעדים כאלה, אני נזכר משום מה
בכנופיית מע"ץ, שהגיעה לבית המשפט מורשעת מראש. דורנר מודעת היטב להשפעתה על תובעים, חוקרים ושופטים. היא קוראת להם "להעלים" ראש ממשלה, והללו יודעים כמובן שהיא חלק מקליקה של עליונים (בדימ.) והללו יושבים בוועדות ויש להם השפעה על עתידם. זה כמובן השלב שכדאי להזכיר כיצד טופלו יעדים נוספים של מערכת המשפט, כמו ריבלין, נאמן, רמון וכן רפול, קהלני ונוספים.
בעניין זה פניתי בתלונה אל חברתה שטרסברג-כהן הדומה לה לדעתי בכישורי הצדק שלה. שטרסברג-כהן דחתה את התלונה והעניין התגלגל
לבדיקת מבקר המדינה.
רצוי להפנות את תשומת הלב לעובדה הבאה! לדור נקט ביוזמה חריגה לחקור את טלנסקי בטרם נפתח משפט, מה ש"חיסל" את אולמרט לחלוטין מבחינה ציבורית והוא התפטר. המהלך עורר על לדור ביקורת נרחבת. האם לדור היה נוקט בצעד כה בלתי שגרתי אלמלא הצידוקים והתמיכה ששאב מגורמי משפט כמו דורנר וחבריה?
סיכום
ביום 17.9.08, התקיים טכס הענקת אות אומ"ץ. כחבר באומ"ץ כמובן שהוזמנתי. איני יודע מה התרחש בטכס. לא הלכתי.