הממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר, ידין ענתבי, החליט לעשות מעשה ולפעול לבלימת המפולת המתרחשת בשבועות האחרונים בשוק אגרות החוב. קופות הגמל חברות הביטוח וקרנות ההשתלמות רוכשות אגרות חוב מסוגים שונים כהשקעה עבור הכספים המופקדים אצלם על-ידי העמיתים, כלומר הציבור.
המשבר בשווקי הכספים וההן בעולם הגיע כידוע גם אלינו. אגרות החוב בהן מדובר נסחרות, עד לפדיונן, בבורסה וספגו ירידות כבדות. כתוצאה נרשמו הפסדים כבדים לקופות הגמל של הציבור. מדובר בסכומים גדולים. הדוחות הכספיים מתפרסמים אט אט ועדיין רבים בציבור לא הפנימו את גודל ההפסד אליו הובילו אותם מנהלי בתי ההשקעות אצלן מתנהלות הקופות והקרנות.
אלה האחרונים נבהלו מעצמת הירידות והפסיקו כמעט כליל לרכוש אגח"ים על-מנת שלא להיקלע לירידות ערך והפסדים נוספים. הציבור, לעומת זאת, החל למשוך כספים מאפיקים אלה, ככל שהחוק מאפשר זאת, גם תוך כדי ספיגת הפסדים. דברי ההרגעה שהמומחים השמיעו לא סייעו הרבה. כך נוצר מצב בו נפסקו רכישות התגברו המכירות וקצב ירידת הערך הואץ.
ואז הודיע הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר על שינוי. הוא פרסם לפני מספר ימים הוראת שעה ולפיה הוא מאפשר למנהלי הקופות לרשום בסיכומים הכספיים על שווי הנכסים שלהם, את אגרות החוב שירכשו מכאן ואילך לפי ערך העלות של הקניה. גם אם יהיו הפסדים בנייר במסחר בבורסה, תרשום אותו קופת הגמל על-פי ערך הרכישה ולא על-פי הערך האמיתי של הנייר. כך לא יצטרכו מנהלי הקרנות הקופות לדווח על הפסדים ולפעול באופן רגוע לקניית אג"ח של חברות גדולות בשוק הישראלי. זו, בתמצית, ההנחיה החדשה.
צריך להדגיש: ההוראה חלה על היקף מוגבל של רכישות אגחי"ם – עד 3% מנכסי הקרן, ובסך-הכול לא יותר מ 15 מיליארד ש"ח. עניין נוסף – אגח"ים מסוג זה הגם שיכללו כמובן בנכסי הקרן יוחזקו עד למועד הפדיון בו חייבת החברה המנפיקה לשלם את הקרן בתוספת ההצמדות והריבית שהתחייבה להם במועד ההנפקה. מדובר בדרך כלל באגח"ים לשנים ארוכות.
לכאורה צעד נכון ונבון. מייד עם פרסום ההנחיה הגיב שוק האגח"ים בעליות חדות, למחרת כבר התחדשו הירידות.
אז גם אם המטרה חיובית, וגם אם לטווח קצר אם תהיינה ירידות שערים בשוק האג"חים, לא יצטרכו בתי ההשקעות להציג אותם לציבור ולזעזע אותו, מתעוררות בכל זאת מספר שאלות מטרידות.
מה יקרה אם בבוא מועד הפירעון של אגח"ים מסוג זה לא תוכל החברה המנפיקה לעמוד בתנאים להם התחייבה. האם האוצר הבטיח "רשת ביטחון" לחוסכים שהושקעו ע"י בתי ההשקעות באגח"ים אלה? התשובה – לא. אין הגנה ואין ביטחון. מה יש? הסבר כי לא סביר שדבר כזה יקרה, משום שמדובר בחברות רציניות מבוססות וגדולות בישראל. אולי לא סביר, אבל לך תדע – כבר ראינו דווקא באחרונה כיצד אגח"ים וניירות ערך אחרים של חברות גדולות ומפורסמות נשחקו בעשרות אחוזים.
שאלה נוספת: האם מתן היתר להעלים מהציבור בדיווחים הכספיים את השווי האמיתי של ניירות הערך היא דרך נכונה המעוררת אימון וביטחון. יסבירו כי במקרה שלפנינו מדובר באחוז זניח מכלל הנכסים הכספיים של הציבור ושהניירות הללו מוחזקים עד למועד הפדיון ושהחברה המנפיקה תשלם את תמורת האיגרת על-פי תנאיה ולא משנה ערכה בשוק ההון ביום כזה או אחר. הכול נכון. בכל זאת, בלי רשת ביטחון לערך הפדיון של סוג כזה של ניירות ערך - הרי מתן היתר שלא לרשום את ערך השוק האמיתי של הנייר בדיווחים הכספיים הניתנים לציבור יותר ממזכיר את שיטת הישראבלוף.
אתה הבנת את זה ברוך?