התובע הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לצו מניעה קבוע. בתצהירו מספר התובע כיצד הוא, נכה הרתוק לכיסא גלגלים, החליט להמציא עמידון שאינו דורש עזרת אדם שלישי, כיצד הצליח בהמצאת עמידון זה, כיצד ניסה עמידון זה על עצמו וכיצד החל לשווק את העמידון. התובע התקשר בהסכם שיווק עם הנתבעים, אולם לטענתו, כפי שזו עולה מתצהירו, גילה לאחר שביטל הסכם שיווק זה (שכן לטענתו הנתבעים לא רכשו ממנו את המכסה המוסכמת)- העמידון הגיע לשוק באופן עצמאי. כך לדוגמא גילה התובע את העמידון פעם אחת בגני התערוכה, כאשר הנתבעים מציגים אותו, ופעם אחרת בבית החולים תל השומר. התובע מציין בתצהירו כי העמידון נמכר ב 7000 ש"ח, כאשר הוא תמחר את העמידון ב-4700 ש"ח בלבד, ואף מכר אותו בזמנו לנתבעים ב-2500 ש"ח ליחידה.
התובע מתאר בתצהירו כיצד הסתייע בחוקר פרטי והתברר לו תוך כדי כך כי העמידון מיוצר עצמאית ומשווק על-ידי מי אם לא - הנתבעים איתם חתם על הסכם הפצה שביטל, תוך שהנתבעים מפרים את החוזה כלפיו.