אין הבדל בין לאכול חרא, קש וחול, לבין לצפות בהאח הגדול. ואנשים צופים בזה, כי המלך הוא עירום - קדימה קדימה, רובוטים, להיכנס אל תוך העדר!
כי זה לא קשור ל"להיות יפי נפש", אם זו התרבות שלנו - אם אלו האנשים שמעצבים את התוכן בחיינו, (ובאמת כבודו של כל אדם במקומו מונח), אם אלו האנשים שמעצבים את החברה שלנו - אז אנחנו לא רק במצב חברתי דוחה, אלא אני גם בטוחה, שהמרגלים האירניים שמסתובבים כאן בארצנו (וזו לא אני, אבל פעם הייתי בראיון עבודה שכזה - מהצד שלנו כמובן...) מאשרים לאחמדינג'אד - "אחמדי ג'אן, אלה, גם אם תזרוק עליהם את הפססה האטומי, אלה לא מבינים כלום מהחיים שלהם, כי החיים שלהם זה רק דבר אינפנטילי ודוחה אחד - תוכנית גועלית בשם האח הגדול".
אומרים, יהודים הם חכמים, אז רק אומרים! "אחמדי ג'אן, אין לך מה לדאוג, הם גם טיפשים גדולים!".
כי נמאס כבר מהריאליטי הזה, כי זה לא מעניין, כי זה לא כמו כוכב נולד, שם גם אנחנו עוד הרווחנו וגם היוצרים הרוויחו! כי זה לא כמו הישרדות, שזה יכול עוד איכשהו להזכיר לנו את הספר "בעל זבוב", למרות שכל הריאליטי הזה - הוא מבוים! עד לפרט האחרון!
כי זו לא תוכנית ריאליטי בסגנון ערוץ שמונה, עם כל מיני תובנות סוציולוגיות, כי תשמעו, אני בהחלט בעד להתמכר למשהו דבילי מדי פעם, במיוחד אם יש בזה הומור, ואם זה עשוי טוב ומהוקצע, אין בזה שום דבר פסול, ובשמירות הריון תמיד התמכרתי חזק ל"היפים והאמיצים", איזה מתח היה בין ברוק וסטפני ואיזה שרמנטי רידג'! ובכלל אני מתמכרת מהר לחומרים טובים...
הילדים אחרי הטמטום של ההורים
אבל תסלחו לי, למה אתם אוכלים את מה שמאכילים אתכם? למה אתם לא רואים שעובדים עליכם? שפשוט בשם הפרובוקציה, בשם הטמטום, בשם הקיבוץ של חבורת אנשים הזויה - ועזבו את כל זה - בעיקר בשם הקמצנות של הרשות השנייה - מכרו לכם כזה לוקש, ואתם אכלתם את זה עד טיפת הטמטום האחרונה?
אתם, ובעיקר הילדים שלכם הבינו, שכדי להגיע למשהו בחיים או בכלל כדי לחיות - צריך לבהות מול הטמטום הזה, כמו אבא ואמא, ובעיקר כדאי להתנהג בצורה הכי מטומטמת שיכולה להיות. רק ככה מתקדמים בחיים. משפחות פשע או טמטום (ברשותכם, אני אכתוב עוד פעם, לסיום, את המילה טמטום, ולא אשתמש בה יותר - טמטום!!!).
כי הקמצנות של הרשות השנייה עוברת כל גבול, ואתכם עוד חולבים ומוצצים בהודעות האס אם אס, אבל כל הזמן מתקמצנים על לייבא סדרות חדשות, ועל סרטים בכלל אין מה לדבר - אתם יודעים כמה אנחנו מנותקים (כרגיל) ממה שקורה במדיה בארצות הברית, למשל? איזה כוכבים ענקיים בכלל לא הגיעו לכאן עדיין?
טוב, עכשיו תגידו, האח הגדול, וכל התוכניות האלה, זו ההמצאה שלהם! כן. גם ברק אובמה זו המצאה אמריקנית - הם לפחות יודעים גם לשים לרגע את הבולשיט בצד, ולהבין מה באמת ערכי בחיים!
כי אתם יודעים מה, אני לא מאשימה את הצופים. אני מאשימה את המפרסמים! אתם יודעים מה, אני לא מאשימה את המפרסמים. אני מאשימה את יושבת-ראש הרשות השנייה - זו גב' דאבוש נכון? איך היא אישרה דבר כזה?
איך ישבו כמה אנשים והציעו "תשמעו, נשים איזו ערבייה, איזה גזען, איזה הומו, איזה דתי ועוד שני מהבולים מאותה המשפחה ביחד, ונעשה תוכנית!". ואנשי מפתח ישבו והסכימו לזה, כי אל תגידו לי, אבל עובדה! רואים! זה הצליח!
כבר אמרתי - כל מה שייכנס לפריים טיים - אתם תאכלו, לא רק תאכלו את זה, אתם תבלעו את זה! אז איפה הייתם אתם בתעמולה הזאת? איפה הייתה המחשבה הפרטית שלכם? איפה היה הרצון האישי שלכם?
ועכשיו נזכרתי שאת השאלות הללו שאל המורה בסרט "נחשול", שהוכיח לתלמידים שלו כי לתדהמתם, המנהיג שלהם (ותחשבו בעצמכם מי המנהיג באח הגדול...) הוא לא אחר מאשר אדולף היטלר, וכי הם הלכו אחר אידאולוגיה דיקטטורית ומסוכנת, שעיוותה את שיקול דעתם.