בעוד תושבי דרום הארץ מתבוססים בדמם ומסתתרים במקלטים ובמרחבים מוגנים, ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל החליטה על קיום עצרות מחאה ביישובים ערביים, כמו גם בערים המעורבות, בהן השתתפו אלפים מבני המגזר הערבי.
בחלק מעצרות המחאה, חזר הריטואל הקבוע של השלכת בקבוקי תבערה ואבנים לעבר כוחות המשטרה ששמרו על הסדר, ולעבר רכבים שחלפו בקרבת מקום. בהפגנה באום אל-פחם, בני משפחה יהודית שנקלעו במקרה למקום, נחלצו בעור שיניהם ממעשה לינץ' שניסה לבצע בהם ההמון המוטרף והמוסת.
למרבה הפלא, עצרות אלה, שראוי היה לקרותם פוגרומים, מקבלות אישור לקיומן מאת משטרת ישראל. ההזדהות של מנהיגי הציבור הערבי עם הפלשתינים בהפגנות אלו הנה מוחלטת. כך, לדוגמא, אמר השייח' ראאד צלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בהפגנה כי "אנחנו הפלשתינים במדינה, נמצאים גם במצור של מדינת ישראל". כמוהו גם ח"כ אחמד טיבי ציין בנאומו בכנסת כי "אני כאדם הומאני מתנגד לפגיעה באזרחים באשר הם, אבל מה לעשות, בכל פעם שנפגע ערבי זה כואב לי יותר כי הוא בן הלאום שלי", וטען כי הלחימה ברצועת עזה נובעת בכלל מהצורך לשפר את הישגיהן של המפלגות בתקופת הבחירות...
כמותם כתבה סמר, תושבת חיפה, בתגובה באתר אינטרנט: "אנחנו לא ערביי ישראל... לנו יש לאום ולפיו אנחנו פלשתינים ערבים. אנחנו לא ערביי המדינה הזו, ואנחנו לא מסכימים להיות מיוחסים לה כלל וכלל".
לא יעלה על הדעת, שבזמן שמדינת ישראל נאבקת על חיי אזרחיה, אזרחים אחרים שלה פוגעים בחוסנה ובביטחונם של אזרחיה, ופותחים חזית נוספת בתוככי ישראל. כבר לא מדובר על כך שאזרחי ישראל הערבים יביעו הזדהות עם מאבקה של ישראל לחיים. אולם, לא ייתכן כי הם יערערו על זכות זו בזמן הסכנה.
אל לה לישראל להסכים למצב שבו חלקים מערביי ישראל קוראים דרור לרצונם לפגוע, לחבל ולהשחית. כל פעולה אלימה שכזו כמוה כפעולת טרור. ועם פעילי טרור נאבקים באותו האופן, וכמובן שאין חשיבות לצבעה של תעודת הזהות אותה הם נושאים- טרור צריך להכניע, ומהרגעים הראשונים שהוא מתפרץ.
לאור פעולות ההכנעה שמבצעת ישראל ברחבי הרצועה, נתבשרנו כי מנהיג הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל, אמר כי הוא מוכן לחתום על הסכם הפסקת אש ברצועת עזה בתמורה להפסקת התקיפות האוויריות והמצור הישראלי. החכם שעיניו בראשו, ישכיל ויבין כי זהו אחד מפירותיה של הלחימה העיקשת וחדורת האמונה של ישראל בטרור החמאסניקי.
כדי להשיג שלום אמת, צריכים אויבינו ליפול בחרב לפנינו, ואז נשב באין מחריד. אולם, שעה שעת זו תגיע, ראוי כי בכל הסכם שמדינת ישראל תהיה שותפה לו, תשיג היא את שחרורו של החייל השבוי גלעד שליט, גם תמורת וויתורים מצדה. שכן ערבותה של המדינה לחיי תושביה, אזרחיה וחייליה אינה מוטלת בספק.
המשך בפעילות נחושה ושיטתית שבה החלה הממשלה, יזכה את קברניטיה בהישגים בני קיימא. הפסקתה תביא, כמו במקרים קודמים, להמשך התחמשות מצד ארגוני הטרור, חיזוק מהותי של כוחם, ולמאבק קשה שבעתיים בעתיד.