המוכרת תשלם את המחיר למרות שרומתה

בני הזוג נקש התגרשו. הוסכם ביניהם, בהסכם אשר אושר בידי בית המשפט לענייני משפחה, כי דירתם תימכר בידי כונסי נכסים ותמורתה תחולק שווה בשווה ביניהם. ביום 17.9.1998 מונה עו"ד צדוק חוגי, כונס נכסים יחיד למכירת הדירה. החלטה זו של בית המשפט ניתנה במעמד המערערת. מכוח מינויו, הוסמך כונס הנכסים בהחלטה מיום 20.5.2000, להתקשר בהסכם מכר עם הקונה. ביום 20.9.2000 נכרת הסכם בין המערערת לבין הקונה, לפיו רכש הקונה את חלקה של המערערת בדירה תמורת סך של 82,500$. ההסכם נחתם על-ידי כונס הנכסים בשם המערערת. ביום 25.10.2000 אישר בית המשפט לענייני משפחה את מכר הדירה, על-פי ההסכם. בסעיף 7(ב) נקבע "המוכרת תחתום על כל מסמך הדרוש לשם קבלת ו/או רישום משכנתא לדירה ע"ש הקונה". לצורך מימון רכישת הדירה חתם הקונה ביום 16.4.2001 על חוזה הלוואה עם הבנק, לפיו נטל מהבנק הלוואה בסך של 420,000 ₪. במקביל לביצוע הסכם המכר מישכן הקונה את זכויותיו בדירה. מאחר שהמשכון היה אמור להירשם על הדירה כולה, נדרשה גם חתימת המערערת על ההתחייבות לרשום משכנתא לטובת הבנק. לשם הבטחת הסכם ההלוואה נחתמה ביום 17.4.2001, על-ידי כונס הנכסים, התחייבות בשם המערערת לרישום משכנתא. מכוח כתב ההתחייבות האמור נרשמה ביום 19.4.2001 הערת אזהרה על זכויותיה של המערערת בדירה. עם זאת, הרוכש לא עמד בתשלומי ההחזרים החודשיים של המשכנתא, והבנק החל לנקוט הליכי מימוש ביחס לדירה. ביני לביני הגישה המערערת לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לביטול הסכם המכר, ובית המשפט אישר הסכם זה. נוכח דברים אלה עתר הבנק לבית המשפט המחוזי נגד המוכרת ונגד כונס הנכסים וביקש להצהיר, כי על המערערת, כונס הנכסים, או מי מהם, לשלם לו את כל הכספים שהלוה לקונה. הן המערערת והן כונס הנכסים הגישו הודעות צד שלישי לקונה. פסק הדין קמא

• כונס הנכסים היה מוסמך לחתום על הסכם המכר - המערערת הפרה את הסכם המכר בכך שביטלה אותו. היא התחייבה, במידה ותפר את הסכם המכר, לשלם לבנק את סכומי המשכנתא שהלווה לרוכש.

• אחריותו של כונס הנכסים לתקלה - בית המשפט קבע, מאידך-גיסא, גם כי כונס הנכסים אחראי ל"תקלה הגדולה" שאירעה בעניין שלפניו, שכן קיבל לידיו את סכום ההלוואה, ידע שהכספים מיועדים לתשלום התמורה החוזית, ואף ידע שהוגשה בקשה מצד המערערת לבטל את הסכם המכר. חרף ידיעתו זו מסר סך של 417,000 ₪ לקונה - סכום שהעלים הקונה במרמה - אף שכונס הנכסים ידע על ההתחייבויות שנטלה על עצמה המערערת. כונס הנכסים מסר המחאה עם הסכום האמור לטובת הקונה עצמו, תחת אשר ימסור לקונה המחאה ערוכה לפקודת הבנק, כפי שחייב היה לעשות על-מנת להבטיח את החזרת ההלוואה לבנק. כונס הנכסים עשה כן חרף ידיעתו, כי בני הזוג מתכתשים ביניהם בכל נושא אפשרי, וכי המערערת נקטה הליך בו טענה נגד תקפות הסכם המכר. בית המשפט קבע, כי גם אם לא ידע כונס הנכסים על ההליך, חטא לחובתו כפרקליט וככונס נכסים, הפועל כקצין בית המשפט אשר מחויב בנורמות מסוימות של התנהגות - אך משמש בפועל כידם הארוכה של בעלי הדין, כמצוות בית המשפט. בית המשפט הצר על כך שהעניין לא הסתיים בפשרה, בין היתר בשל העובדה שהמערערת מכשילה במשך שנים כל מהלך שנועד למכירת הדירה.

• תוצאות ההליך בבית המשפט המחוזי - המערערת וכונס הנכסים חייבים יחד ולחוד בתשלומי המשכנתא שנטל על עצמו הרוכש לבנק. עוד קבע, כי ככל שמימוש הדירה לא יספיק לסילוק יתרת ההלוואה, ישלם כונס הנכסים את ההפרש לבנק. בית המשפט הוסיף, כי על הקונה לשפות את כונס הנכסים בגין כל סכום בו יישא האחרון כלפי הבנק, לרבות סכומי ההוצאות שהשית עליו.

• טענת המערערת - פסק הדין שגוי מוסרית. המערערת טוענת כי בית המשפט המחוזי הפך אותה לנפגעת יחידה של העלמת כספי ההלוואה, מכוח התחייבות שכלל לא ידעה על קיומה, לא חתמה עליה, ובאין חולק כי לא קיבלה כל כסף מאותה הלוואה. לדעתה, טעה בית המשפט קמא בקביעותיו ביחס למהות תפקידו של כונס הנכסים, מעמדו, אחריותו וסמכויותיו, שכן מרגע מינויו - כך נטען - אינו משמש עוד כשליח של מי מבעלי הדין, אלא משמש ידו הארוכה של בית המשפט ופועל בשמו, ולא בשם בעל הנכס. לפיכך אין לראות ההתחייבות שהתחייב כונס הנכסים לכאורה בשמה, כהתחייבות שלה. בכל מקרה, לטענת המערערת, כונס הנכסים צריך לשלם את החזר ההלוואה, ולא היא.

• טענות הבנק - פעולות כונס הנכסים מחייבות את המערערת. הבנק מוסיף, כי נאלץ להגיש את התביעה בלית ברירה, הואיל ומחד-גיסא הלוואה שנתן אינה מוחזרת, ומנגד, המערערת לא איפשרה לרשום משכנתא על חלקה בדירה. לדעתו, למערערת עילת תביעה כלפי כונס הנכסים וכלפי הקונה, ולא כלפיו, כצד הנפגע. עוד טען הבנק כי פעולת כונס הנכסים בנכס, כמוה כפעולת הבעלים. כן טוען הבנק, כי זכות התביעה של המערערת נגד כונס הנכסים - ככל שהיא קיימת - אינה פוטרת אותה מחובתה לקיים התחייבויותיה כלפי הבנק.

• טענות כונס הנכסים - כונס הנכסים מציין, כי בעת שחתם על מסמכי ההלוואה, בשם המוכרת, פעל על-פי המינוי שניתן לו על-ידי בית המשפט, בהסכמת המערערת, ככונס נכסים יחיד למכירת הדירה. לכונס הנכסים הוקנו סמכויות ספציפיות לחתימה בשמה על מסמכים הדרושים להעברת הדירה על שם הקונה ולשם נטילת משכנתא, ובהם מסמכי ההלוואה מכוח הסכם המכר שאושר על-ידי בית המשפט. לדעתו של כונס הנכסים, המערערת פעלה כל העת בחוסר תום לב, תוך שהיא מתכחשת להתחייבויותיה ולהסכמים החתומים על ידיה.

• טענות הקונה - הקונה מציין כי הוא והמוכרת הגיעו לסוף דרכם המשותפת, וכי כבר ביום 24.11.1997 ניתן תוקף להסכם ממון ביניהם, שבמסגרתו מונו כונסי נכסים למכירת דירתם המשותפת. מאז, החלה המערערת, לטענתו, במסע בלתי פוסק לסיכול ההסכם, מכירת הדירה וחלוקת הרכוש; ערעור זה הוא חלק ממארג ההליכים שנקטה נגדו, תוך שהיא ממשיכה להתגורר בדירה ואינה משלמת דמי שכירות או דמי שימוש ראויים. הקונה מוסיף, כי המערערת ידעה על כך שכונס הנכסים חתם בשמה על כתב ההתחייבות, אך לא ביקשה לבטלו.

• תשובת המערערת לטענות בעלי הדיון האחרים - המערערת מציינת, כי לא עלה על דעתה שכונס הנכסים יעז להעביר את כספי ההלוואה דווקא לקונה כשנתיים לאחר ביטול ההסכם. לסיכום, טוענת היא כי גם אם ניתן לייחס לה אחריות מכוח כתב ההתחייבות, אכיפה ראויה וצודקת בנסיבות העניין הייתה צריכה להיעשות כך שכונס הנכסים יחויב להשיב לבנק את הכספים שהעביר לקונה, תוך שמירה על זכותו להיפרע מהקונה, לרבות על-ידי מימוש המשכנתא על חלקו של הקונה בדירה.

• האם כונס הנכסים בא בנעליו של הבעלים? - הלכה פסוקה היא, כי כתב התחייבות אשר חתם עליו כונס הנכסים בשם המערערת יוצר יריבות ישירה בינה כמוכרת הנכס לבין הבנק. מכוחו של כתב ההתחייבות, זכאי היה הבנק, כפי שאכן עשה במקרה דנא, להגיש תביעה נגד המוכרת בשל הפרת התחייבויותיה אלה.

• הרציונל למשכון זכויותיו החוזיות של הקונה כלפי המוכר לבנק - בשלבים הראשונים של החוזה, הקונה, שטרם נרשם כבעלים של המקרקעין, אינו יכול למשכן את המקרקעין לבנק; מאחר שבשלבים אלה הוא זקוק למימון, האפשרות המיידית העומדת לרשותו היא למשכן את זכויותיו כלפי המוכר, דהיינו משכון זכויותיו האובליגטוריות ביחס למקרקעין. לרוב אין הבנק מסתפק במשכון הזכויות החוזיות של הקונה, ולכן דורש הוא, כפי שקרה באותו מקרה, מתן כתב התחייבות מצד המוכר. ברי, כי כתב ההתחייבות יוצר יריבות ישירה בין הבנק לבין המוכר. משמעות הדבר כי הבנק יכול להגיש תביעה נגד המוכר ולדרוש את תשלום ההלוואה מן המוכר מכוח זכות עצמאית, ולא מכוח הזכות שמושכנה לו.

• האם חתימת כונס הנכסים בשם המערערת על ההתחייבות מחייבת אותה? - לצורך מענה על שאלה זו יש לבחון את מעמדו של כונס הנכסים ואת מהות תפקידו. במשפט הישראלי הוכר כונס הנכסים כבעל מעמד של קצין בית המשפט הפועל בשמו (Officer of the Court) לצורך מילוי תפקידו. הוא אינו מהוה שלוחו של בעל הדין שביקש למנותו. על כן טעונות כל הפעולות הננקטות על ידי כונס הנכסים לצורך מימוש תפקידו, לרבות מכירת הדירה, אישור מטעם בית המשפט הממנה. וכיוון שכונס הנכסים הוא קצין בית המשפט ופועל בשמו, עליו למלא את תפקידו באופן אובייקטיבי, תוך נאמנות למשימה שהטיל עליו בית המשפט, בנוסף לחובות האמון והזהירות כלפי הזולת לסוגיו, נושים ואחרים. במקרה דנן בית המשפט לענייני משפחה אישר את פעילות הכונס.

• יריביה האמיתיים של המוכרת/מערערת - המוכרת/מערערת תוכל להגיש תביעה הן כלפי כונס הנכסים אשר באופן תמוהה מסר את כספי ההלוואה לרוכש, והן כלפי הרוכש אשר העלים את כספי ההלוואה. אולם היא לא תוכל לקבל סעד משפטי בתיק זה ביריבותה כנגד הבנק.

הערעור נדחה. המערערת תשלם הוצאות משפט לבנק על סך 10,000 ש"ח.

- בפני השופטים אליקים רובינשטין, איילה פרוקצ'יה, יורם דנצינגר. - בשם המערערת: עו"ד דוד ברוש - בשם בנק לאומי: עו"ד ראובן הרן - בשם כונס הנכסים: עו"ד עופר בן חיים - בשם הרוכש: עו"ד דוד עמיחי