מסע ההסברה של צבא ישראל איננו יכול להתקבל כפשוטו. מרבית המעורבים כיום בפעולה המיותרת בעזה יכולים היו למנוע אותה, לו העזו לפתוח את הפה בשעתו מול גדרות חוות השקמים. היום נושאי התפקידים הקרביים או המודיעיניים מן העבר חוסים במגננה מתמדת, הרבה יותר אינטנסיבית מזה שמציע פיקוד-העורף למי שנתפסו על חם ככבשים האמיתיים של אריאל שרון, החשופים לאיומים ממשיים באשר להמשך חייהם האישיים, לשלום ילדיהם ולעתיד משפחותיהם.
אילו התקשורת ה'ישראלית' לא הייתה דעתנית וריכוזית במקרה הטוב, ועריצה ודורסנית במקרה שלפנינו - היו ההתרחשויות הקשות בהווה מקבלות סיקור ענייני ותכליתי במימדי עומק ורוחב; למשל, על-רקע תוכנית ה"הינתקות". אבל אל לבלבל את התקשורת הישראלית בעובדות. יש אירועים קריטיים, בנפשנו ובגורלנו, שהם לא חדשותיים וחסרי עניין לציבור, לשיטת אסכולה אליטיסטית מתחכמת זו.
אילו לא יתחברו ההתרחשויות הדרמטיות - אלו שחשפו את הבטן הרכה של מחצית ישראל - לכלל קווים של קלסתרון בהיר, הרי שנהיה משולים לכלב השב על קיאו. אין חלל ריק במציאות הקיומית האכזרית סביבותינו, ועל-כן מצאנו עצמנו "מופתעים", כשנשאבנו לתוך מנהרת זמן ממלוכדת, בה פעלו כל העת כוחות החושך, שבאו אור (החנוכה) לגרש...
נוכח הדברים יש ליתן את הדעת על אלו שהיו מופקדים על שזירת החוטים הצבאיים, המודיעיניים והמדיניים, לאורך חמש השנים האחרונות, מטרום תוכנית ה"הינתקות" ועד העימות הנוכחי. זאת כדי שיתקבל הרקע הראוי, הכולל, לבחינתו המדוקדקת בידי הציבור, כמו גם לשיפוט מחולליו - במיוחד ערב בחירות דרמטיות - שעה שמתחוור לכולנו, כי עיתונות אובייקטיבית אינה קיימת עדיין בכל המזרח-התיכון (למעט אתר החדשות של יואב יצחק) וכך נכונות נועזת לחקר האמת כמוה כהתאבדות מקצועית.
נוכח הדיווחים האופטימיים בראשית הלחימה מצד צה"ל בדבר הסבת נזקים וחבלות למערך הטרור המפותח ברצועת עזה, לא ניתן להסביר את ההעמקה של טווח הטילים כמו גם הכפלת עצמתם. חיוכיו המתוקשרים של אהוד ברק, שמציג עצמו כמנצח, חוגר המתהלל כמפתח, שבנה את תוכנית ההשתלטות על החאמס בעזה לאורך תקופת "הרגיעה" התזזיתית - יש להעלות שאלות מקצועיות מכריעות.
כשנקודות יישוב מרכזיות נוספות מידי ערב על גבי מפת הפירוטכניקה של פיקוד העורף כפונקציה ישירה להצלחות הנועזות מעבר לקווי אויב - יש להציב סימני שאלה כבר עתה.
יש לזכור, כי כולם נבחנים עתה: קצינים על מדיהם ופוליטיקאים על מחלצותיהם. ערב הצבת הקלפיות ברחבי המדינה וכמבוא לדיון בוועדת חקירה - יש לכולם טענות אליבי. אל נשגה בהם. הבה נטיל ספקות. לקרייריסטים יש משרות להפסיד. לנו - האזרחים - יש חיים, שעליהם איננו מוכנים יותר להמר.