משרד החוץ, חטיבת דובר צה"ל, משרד הביטחון, חברים יקרים - ראש הממשלה הפלשתיני, איסמעיל הנייה, מבקש למסור לכם בזאת תודה אישית. תודה על שאתם מסייעים בידו להוביל לבידודה הבינלאומי של ישראל על-רקע המערכה הצבאית בעזה. תודה על שהמערכת הכושלת של ההסברה הישראלית – מוסיפה נקודות זכות לפעילי הטרור הפלשתינים. תודה על המשך מתן טיפול תקשורתי רשלני, גם בעת מלחמה.
הכישלונות הגדולים משתקפים היטב דווקא בפרטים הקטנים, וכך היה גם הפעם. בעוד שרבים משבחים ומהללים את מערך ההסברה הישראלי במלחמה הנוכחית, נראה כי בפועל, השינוי הקוסמטי אינו חזק דיו כדי להביא לשינוי גנטי-מהותי בתפישה העקרונית. אותם הכשלים שהיו בעבר, עודם קיימים גם היום. גם אם גופי ההסברה העצמאיים עשויים לטשטש מציאות זו על-ידי סיוע למערכת הממלכתית, הרי שעין בוחנת לא תחמוק מתמונת מצב בעייתית.
ביום חמישי האחרון (08.01.2009), נתבקשתי על-ידי מספר מערכות תקשורת מאמריקה הלטינית לעלות לשידור בטלוויזיה וברדיו, על-מנת להגיב להאשמות הפלשתיניות בדבר "פשעי מלחמה" המבוצעים, לכאורה, בעזה. לאחר שנתתי את הסכמתי העקרונית, נותרו באמתחתי כארבע שעות לשידור. ככלל, בעת ראיון, הדברים שבלב עשויים להיות חזקים מכל מספר ונתון, אך במאבק על דעת הקהל, הדיוק העובדתי חשוב מאין כמוהו, ונתונים שכאלה, הרי אין בידי.
לאחר סריקה קצרה של אתרי האינטרנט הממלכתיים, פניתי לחטיבת דובר צה"ל וביקשתי לשוחח עם אגף התקשורת הבינלאומית. הסברתי להם, כי ברצוני לקבל דף מידע עם מסרים רשמיים אודות הקרבות, בשפה הספרדית, על-מנת שאוכל להיערך בהתאם, לכל טיעון פלשתיני. כעבור מספר דקות, חזרתי וצלצלתי, אלא שנאלצתי להמתין עוד זמן ארוך למשמע התגובה הרשמית: "אין בידינו דפי מסרים בספרדית".
קשה לומר שהופתעתי. ואולם, בשונה מניסיון העבר, ופניות חוזרות ונשנות ברגעי "שגרה", הרי שכעת, במצב מלחמה, היערכות הסברתית נדרשת להיות מקיפה ואחראית. בתשובה לשאלתי, הכיצד עלי להיערך לראיון ולתגובה הולמת לטענות הפלשתינים, הפנה אותי נציג דובר צה"ל לגוף הסברה עצמאי, אזרחי, פרטי, אשר לדבריו, הוא עשוי לסייע בידי.
והנה, אם לא הופתעתי קודם לכן, הרי שההפתעה הייתה כאן גדולה ומוכפלת: דובר צה"ל, גוף צבאי רשמי, ממלכתי, האמון על חלק ניכר ממאמצי ההסברה הישראלית, מפנה אותי לגוף חיצוני, אשר אין לדובר צה"ל כל שליטה על נתוניו ומסריו.
לשיטתם, "אין מספיק אנשים אשר יתרגמו את ההודעות"... תשובה זו, לכשעצמה, מצביעה על כשל עמוק בתפישת ההסברה, ויש בה כדי להעיד על הכלל.
ראשית, נראה שישנו כשל בהבנה, כי מלחמה בחזית הבינלאומית הינה כלי נשק משמעותי בפני עצמו, והרי לא ניתן להילחם הסברתית, אלא אם דוברים את השפה של מדינת היעד.
שנית, בתשובתו של דובר צה"ל יש בכדי להצביע על פערי תפישה, לפיהם בזמן מלחמה נדרש דובר צה"ל להתאים עצמו לצרכים תקשורתיים משתנים, בדיוק באותה מידה שגדודי הלוחמים מגייסים את מיטב לוחמיהם. עליו להתאמץ, ולהביא לתוצאות. תירוצים הרי לא מתקבלים. לא בעת זו. אם בעת מלחמה לא יעשה דובר צה"ל את הנדרש כדי לספק תוצרים בזמן אמת, בשפות שונות, אז אימתי יעשה כן?
בסופו של יום, הראיונות עברו בהצלחה. את הנתונים והמסרים איתרתי באתר הסברה עצמאי המופעל בשפה הספרדית, וכך חסכתי את הזמן הנדרש לתרגום התוכן. גם הפעם, נראה כי רק שינוי שורשי, בהתאם להמלצות מבקר המדינה משנת 2002, יביא לשיפור מערך ההסברה הישראלי מיסודו.
כל התמהמהות מערכתית נוספת בגיבוש תפישה תקשורתית חדשה, מביאה, דה-פקטו, לסיוע אקטיבי למאמצי הפלשתינים לשכתב את ההיסטוריה של הסכסוך. בינתיים, הם מצליחים היטב במשימה.