צה"ל הוא צבא חזק ומודרני. מלחמות העתיד, עד כמה שניתן לצפות, תיאלצנה את ישראל להתמודד עם שני קשיים מרכזיים: לחימה במספר חזיתות, חלקן מרוחקות מאוד גיאוגרפית. ריבוי ומגוון המשימות, במקביל לפעילות בסביבה עוינת ורוויית איומים קיומיים, מחייבים כי צה"ל יעבור שינוי מבני עמוק ומהותי. בנייתו המחודשת תספק את המענה ההולם להגנת ישראל אל מול איומי העתיד.
בשלב הראשון, צריך צה"ל לפתור את הבעייתיות הקבועה שבה העומד בראשו הוא המפקד הכללי של הצבא ובמקביל משמש כמפקד זרוע היבשה. חלוקת הצבא לשלוש זרועות - יבשה, אוויר וים - תהיה השלב הפחות קשה לעיכול ולביצוע. בשלב השני, תקובע אחריותה של זרוע האוויר כפיקוד העומק של צה"ל אשר יופעל במידת הצורך באזורי לחימה מרוחקים באירן, בשטחי עומק בלבנון ובסוריה ואף בעירק, לאחר נסיגת הכוחות האמריקניים. שלב זה יהיה קשה ומסובך יותר והוא יחייב חלוקה מחודשת של כוחות החי"ר בין שלושת הזרועות, כמו גם שינוי אופן הפעלתן.
כיום חסר צה"ל את היכולת לבצע משימות מורכבות ומסובכות במרחק גדול מגבולות המדינה. כוחותיו פשוט אינם מאומנים, מוכנים או מצוידים לעשות זאת. מבצעי הבזק ההרואיים שביצע צה"ל בעבר הרחק מעבר לאופק - דוגמת מבצע חילוץ החטופים באנטבה, אוגנדה, והפצצת הכור בעירק - היו מבצעי אד-הוק, שהכוחות התאמנו אליהם באופן נקודתי ובפרק זמן מוגבל. מלחמות העתיד, לעומת זאת, עשויות לאלץ את צה"ל לפעול בשטחי אויב מרוחקים בהיקפים נרחבים ולאורך זמן. השתלטות ארוכת-זמן על שדה-תעופה צבאי, עשויה להיות פעולה שצה"ל יידרש לה בעתיד. היא תאפשר הפעלת טייסות קרב והפצצה במרחק טיסה קצר למטרות, אשר מספרם הרב וריחוקם הגדול משטח מדינת ישראל לא יאפשרו את השמדתם באמצעות טיסות ישירות מבסיסי חיל-האוויר. השתלטות מעין זו, תספק גם בסיס מצוין לכוחות קרקעיים גדולים לצורך ביצוע פעולות קרקעיות חיוניות ורחבות היקף.
לצורך ביצוע מבצעים מסוג זה, צה"ל אינו יכול להסתמך עוד על חיל-האוויר במתכונתו הנוכחית. ביצועם מחייב הכלת כוחות חי"ר משמעותיים, בהיקף של מספר חטיבות סדירות, לזרוע האוויר שתוקם, כולל הקמת מערך אימונים ונהלי הפעלה מפורטים. השינוי יחייב גם הקמת מערך הובלה אווירי גדול, דוגמת מטוסי הסופר-הרקולס שישראל ביקשה להצטייד בהם לאחרונה, אשר יגדיל באופן משמעותי את יכולת השינוע של כוחות קרקעיים גדולים על ציודם לאזורי לחימה המצויים הרחק מעבר לגבול. כיום, צה"ל אינו מחזיק ביכולת חיונית זו והשגתה תתרום משמעותית לכוח ההרתעה שלו כמו גם ליכולתיו המבצעיות.
אופן הפעלתו של חיל-האוויר את שתי יחידות העילית שלו, שלד"ג ויחידת-החילוץ המוטסת, שוללים את הטענה כי החיל חסר את היכולת הבסיסית לאמן ולהפעיל יחידות רגליות. ניהולו המוצלח של מבצע העומק היבשתי-אווירי באזור בעל-בק במהלך מלחמת לבנון השנייה על-ידי חיל-האוויר, הִנו הוכחה נחרצת כי החיל גם מחזיק ביכולת לשלוט היטב על כוחות קרקע.
השינוי המבני המוצע הִנו מהותי ומקיף. הוא מצריך אומץ מנהיגותי וראייה ארוכת-טווח. צה"ל, ככל ארגון ביורוקראטי גדול אחר, חסר את היכולת לפעול ביוזמתו לבצעם. הצלחת תוכנית חיונית זו תחייב את הדרג הפוליטי הבכיר להטיל את מלוא כובד משקלו, על-מנת שהצבא יקבלו תפיסתית ויפעל בנחישות לבצעו.