הטור של פריצי

אותם מועמדים ואותם שמות נדבקים אלינו כבר 30 שנים רצופות. מי שהיה עסקן סטודנטים ממשיך כח"כ ואח"כ מכהן תמיד כשר ניצחי בכל הממשלות. ח"כ מימי שמיר עדין כאן בכנסת כשהם רק מחליפים מפלגות, דעות ומצעים, אבל ממשיכים לכהן. זה כל כך משעמעם עד שכניסת זיקני הגימלאים לזירה בפעם שעברה נחשבה לחידוש ולפנים רעננות. אפילו את "מרצ הצעירה" מוביל עדין קשיש בן 70 שקיבל קביעות במפלגה, כשעל בכירי המערך והליכוד מיותר אפילו לדבר. עיינו ערך פואד ותולדותיו. אצלנו, מסתבר, אוהבים נעלי בית ישנות, אולי בגלל הריח הרע שבא איתן. שלפחות נקבל פרס מ"גרינפיס" לאיכות הסביבה. אנו הרי המדינה היחידה בעולם שבמקום לזרוק אותם לפח חוזרת וממחזרת את הפוליטיקאים המשומשים שלה.

תארו לכם שהיו מגלים שפעיל פוליטי ממרכז הליכוד עשה הסכם עם איזה סוחר נשק רוסי שחשוד בהלבנת הון, שתמורת סגירת התיק נגדו בפרקליטות הוא יקבל ממנו 5 מיליון דולר. איך שהיו עוצרים אותו מייד ואיך שהייתה פורצת שאגה ציבורית על השחיתות של חברי מרכז הליכוד שמנצלים קשרים וחברים בפרוזדורי השלטון. מזל שזה לא קרה, או ליתר דיוק: מזל שזה קרה עם נסיך הליכוד מאצולת רחביה.

הסוקרים נותנים לנשאלים את רשימה המפלגות המתמודדות ואז 30% אומרים שהם לא יודעים למי יצביעו. הסטטיסטיקאים קוראים להם מתלבטים, וזה לא נכון. אלה לא מתלבטים, אלא 30% מהבוחרים שבטוחים ויודעים בדיוק מה הם חושבים על כל המפלגות, רק שאת הדעה והביטויים שלהם על כל המועמדים אסור לכתוב אפילו בדפוס וירטואלי באינטרנט. הם בכלל לא מתלבטים אם להצביע בעד הזבל או בעד שקר, ולא מהססים אם לבחור ברדוד ובטיפש או להצביע למושחת ולגנב. הם פשוט מ... על כולם. עיינו שוב ברשימת המועמדים הנוכחית לכנסת ואולי גם אתם תפסיקו להתלבט.

ככל שפרקליט המדינה לדור מתאמץ להסביר למה אחרי 7 שנים היה חשוב לזרז פתאום את החקירות נגד ליברמן בדיוק שבועיים לפני הבחירות, כך עולים המנדטים שלו. כשהם ניסו ליירט ככה את אריק שרון, הם גרמו להיבחרותו כראש הממשלה, אז לנוכח מה שהם עושים עם איווט ליברמן, הם כנראה רוצים שהוא יבחר גם כנשיא המדינה. בסוף הפרשה יש סיכוי שמבקר המדינה עוד יקנוס את ליברמן על זה שהוא העסיק בפרקליטות מטה מתנדבים למען בחירתו ולא דיווח על כך.

ראש עיריית ירושלים הודיע על חידוש פרויקט "הארנה". זהו היכל ספורט שיוקדם (לדבריו) בתוך 3.5 שנים וישמש למשחקי כדורסל, קונצרטים, כנסים והחלקה על הקרח. אשרי המאמין. ירושלים שקבורה עדין תחת הבולדוזרים שעוד "סוללים" בה את הרכבת הקלה (5 שנות איחור עד כה), תקבור בקלות גם את 240 מיליון שקל שיושקעו בארנה הזו. בפרויקט המודרני הזה (תמיד מביאים לירושלים תוכניות מודרניות, שבסוף מתברר שבפעם האחרונה שהן היו מודרניות זה היה במאה ה-19, כמו תאורת הרחוב והחשמלית, רק שבמאה ה-19 זה לפחות פעל) תאורת הבניין תשתנה לפי אופי האירוע: במשחק כדרוסל של הפועל המבנה יואר באור אדום, בכינוס של הסוכנות היהודית – באור כחול לבן, ובמשחק של בית"ר - בצהוב. רעיון חמוד. רק מכיוון שזה לא יבנה ב-3.5 שנים (ב-3.5 שנים לא מצליחים לבנות בירושלים אפילו לא קיוסק), אז עד שהבניה תסתיים והתושבים יברחו, ברור שארנת "הספורט" הזו תשמש בעיקר לעצרות נשים לקדושת המשפחה, לכנסי חוזרים בתשובה ולתחרות השנתית של לימוד דף גמרא. כדאי שמישהו יגיד למתכנן התאורה להכין גם אור שחור.

אם מישהו חושב שיש חשיבות בעד מי הצבעת או מי נבחר, להלן סיפור: לפני 3 חודשים המדינה שמחה כשנבחר לירושלים ראש עיר חילוני. מייד הוא הקים קואליציה מקיר לקיר והשבוע פירסמה עיריית ירושלים מודעה המבשרת על הקצאת 38 בניינים "לצרכי ציבור". וזו הרשימה: 32 מבנים למוסדות של "החינוך העצמאי", 5 מבנים ל"מעיין החינוך החרדי", 1 מבנה למעון יום של ויצו. סיכום: 37 לחרדים, 1 לחילונים. ראש העיר חילוני.

מחקרים פסיכולוגיים מאשרים שלאדם הסביר יש פחד "לא לבזבז את הקול" שלו בקלפי. לכן אנו נוטים לשמרנות, חוזרים על הצבעות ישנות ונוטים לבחור במפלגות "שיש להן סיכוי". זה נכון פסיכולוגית אבל טיפשי באופן פרקטי: מי רוצה להיות מזוהה עם השטויות והמחדלים של הממשלה הבאה? וכי מישהו מכם באמת מאמין במפלגה שהוא עומד להצביע עבורה? יש כיף בהצבעה דווקא בעד האופוזיציה. אח"כ יש סיפוק, וכמישהו יזעק בכנסת בקרוב נגד הביורוקרטיה, השחיתות, הסיאוב והטיפשות המשלתית – נדע שזו האופוזיציה שלנו שמדברת בשמנו, שאנו שלחנו אותם לשם, שהם עובדים עבורנו ברצינות. אז תבחרו באופוזיציה שחושבת, שעובדת עבורכם ושפועלת בנמרצות, ורק תתפללו שלא יצא לכם בטעות שהם הצטרפו פתאום לממשלה. כי זה כמו להצביע בעד שלי יחימוביץ ולקבל את רוחמה אברהם.

איך זה שאיש בפרקליטות לא שאל בקול רם למה מישהו מקבל 5 מיליון דולר כדי לסגור אצלם תיק פלילי ואיך בדיוק הוא עושה זאת? הרי יש בפרקליטות גם הרבה אנשים הגונים. מעניין איזה מנגנון נפשי מביא אותם לשתוק ולהדחיק את השאלה הזו – איך בדיוק עו"ד הקשורים בצמרת הפוליטיקה סוגרים אצלם תיקים.