המרדף החולני אחר ריגושים שובר שיאים חדשים בקרב בני-נוער ברחבי העולם. את שיאו של הריגוש הזה שבר, ככל הנראה, בעצם הימים האלה, הנוער הארגנטינאי.
ארגנטינה, כך מסתבר, נסערת כולה מהאופנה החדשה והמחרידה שפשתה בקרב בני ה"טיפש-עשרה" שלה ושעיקרה מירוץ מטורף אחר, מה שמכונה, "הקנקן השיכור".
כאחוזי רוח תזזית נוהרים גילאי 13 עד 16 אחר משקאות חריפים לסוגיהם השונים ומכינים מהם קוקטייל כלבבם. בדרך כלל מכיל הקוקטייל בליל של כעשרה משקאות, אלא שבכך לא מסתיים העניין. לקוקטייל הזה הם מוסיפים תרופה כלשהי המצויה בבית, מוהלים או כותשים אותה לתוכו - הכל לפי סוג התרופה - ואז רק מגיע "הרגע הגדול": אל תוך גרונם הם מריקים את כל המרקחת הזאת ומצפים, בחרדת-קודש רבה, לבאות.
אחת מתחנות הטלוויזיה הארגנטינאיות, הנקלטת בארץ, דיווחה בסוף השבוע על שלוש בנות שמצאו את מותן המיידי עם שתיית "קוקטיל המוות". הוא הכיל טקילה, רום, ויסקי, וודקה, יין, בירה, שמפניה, ברנדי, סליבוביץ' וקוניאק, כשלתוכו רוסקו גלולות נגד מחלת הסוכרת, שאותן מצאו הבנות בבית.
קריסת מערכות
אם לא היה די בתמהיל המסוכן והמבחיל של המשקאות האלה עצמם, הרי שהבנות לא בחלו להוסיף לו את אותן גלולות, שהמיטו עליהן את הקץ. מערכות הגוף שלהן קרסו, כהרף עין, כאשר רמת הסוכר בדמן שאפה לאפס.
אלא שהמקרה המזעזע הזה איננו חריג בקרב הנוער הארגנטינאי. מסתבר שמגפת "הקנקן השיכור" פשתה בקרב רבים מהם, ואת הדיבוק הזה מתקשים הפסיכיאטרים והפסיכולוגים לעקור מהם.
הצפייה בשידור האסון שהמיט קוקטייל המוות, החזירה אותי, באחת, אל משחקי הרולטה הרוסית שהיו נהוגים גם בארץ בקרב בני הנוער הישראלי. כך, למשל, נהגו צעירים לא מעטים לדחוף איש את רעהו מן המדרכה אל הכביש, בציפייה דרוכה למכונית מתקרבת. לחלופין עשו את גם על פסי הרכבת. והיו גם כאלה שנשמו את הגז מן המזגנים אל ריאותיהם, או שלפתו את צוואר זולתם עד למחנק. לעומתם נמצאו מי שמצאו שעשוע בעצירת נשימתם על-ידי חסימת אפם. וזכורים לרע גם כל אותם ניסיונות נואלים וחולניים של טיפוס על גגו של בית וזינוק ממנו לגגו של בית סמוך, כשבין שני הבתים פעורה תהום עמוקה.
חיפוש ריגושים שליליים בקרב בני נוער בישראל, כמו בעולם כולו, הוא אימתם של הוריהם ומשפחותיהם. הגיעה העת שמשרד החינוך יפתח במערכת הסברה הולמת לביעור הנגע הזה, בסיועם של פסיכיאטרים ופסיכולוגים, בטרם יתרחש אסון.