גם את המים הם משטים בנו!

כותרת: "יבואניות ויצרניות המים המינרליים זועמות על ההקלות שאישר משרד הבריאות לשתי החברות". תזכורת: באמצע חודש פברואר, עצרו החברות מי עדן ונביעות את פעילות השאיבה ממעיין הסלוקיה וממעיין עין הזהב, ואת שיווק המים המינרליים - נוכח הימצאות חיידקי קולי צואתיים במי המעיינות. ועכשיו הסבר: משרד הבריאות אישר לחברות המים נביעות ומי עדן, להמשיך ולשאוב למרות שמי המעיינות שמהם נשאבים המים - אינם עומדים בתקן שנקבע למים המינרליים. אתם מבינים את זה? שתי חברות ענק, העושות הון ממכירת מים יקרים אחרי שאיבה זולה, הפעילו לחץ על משרד הבריאות כדי שיפעל להקמת ועדה שתבחן "להקל "על התקן הנדרש לאיכות המים המינרליים! (תקן נדרש = ספירת חיידקים - 0) לשפר, לייעל, לבדוק ולהביא לנו הצרכנים מים טובים בתקן גבוה - זה לא. להפעיל לחץ פוליטי על משרד הבריאות כדי שיוריד את רף איכות המים - זה כן. מהר יותר, זול יותר. מתברר שוב, כי בכל ויכוח מהותי ועקרוני, גם בנושאים הקשורים לבריאות שלנו, בין חברות עסקיות והממשלה - מתקיימת משוואה קבועה עם נפגע אחד בלבד - הציבור בישראל. רק עלינו אפשר להשתין בקשת. רק מעל לראשינו ניתן לנהל ויכוחים ומאבקים עתירי יצרים וממון - ולא לספור אותנו. זה כך בבריאות, זה כך בביטחון האישי, זה כך בחינוך, זה כך בכל. כי לאזרח בישראל, הן כפרט והן ככלל, אין רצון וכנראה גם יכולת, להיאבק על הדברים החשובים לו באמת. אפילו בריאות, איכות המים שהוא שותה, המזון שהוא אוכל. המערכות העסקיות והפוליטיות קלטו את המסר היטב. עובדה - פינג פונג מעל לראשינו שיש בו הכל - חוץ מדאגה לנו ולבריאות שלנו. אורי שגיא, לשעבר מנכ"ל מקורות, הציע להכריז על מצב חירום לאומי בנושא משק המים. במצב הנוכחי, כדי שדברים יזוזו כאן, יש כנראה צורך להכריז על מצב חירום בכל התחומים. וכנראה שיש להתחיל בהכרזה על ממשלת חירום לאומי. זו התרבות שלנו, זו המציאות הקשה בה אנו חיים, המכהה בנו כל יצר חיות ומאבק על החשוב לנו, זו שיטת הבחירות והממשל המוזרה והבעייתית שיש לנו. זה אנחנו.