ראש הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס, שמר מאז היבחרו לתפקיד בינואר 2005 על יחסים קפואים עם אירן ולא ביקר בה מלבד פעם אחת, כאשר השתתף באוגוסט 2012 בוועידת המדינות הבלתי מזדהות שהתכנסה בטהרן. היחס הזה של עבאס נבע מהתמיכה הגדולה שהעניקה אירן לאופוזיציה הפלשתינית - לתנועת חמאס וארגון הג'יהאד האיסלאמי - מהתנגדותה החריפה של אירן להסכמי אוסלו ולמשא-ומתן המדיני עם ישראל, ומרצונו של מחמוד עבאס לשמור על קשרים טובים עם ארצות הברית ואירופה ולא לאפשר לישראל להציג את הרשות הפלשתינית כידידה של אירן הקוראת להשמדת מדינת ישראל.
אולם, באחרונה חלו שני שינויים מהותיים שהביאו את מחמוד עבאס לחשיבה מחודשת ולשינוי מדיניותו כלפי אירן. השינוי הראשון הוא חתימת הסכם הגרעין עם אירן שנתנה לגיטימציה לאירן להפוך למדינת סף גרעינית ולמעצמה אזורית מוכרת מבחינה בינלאומית במזרח התיכון, שמעתה ואילך ייאלצו מדינות העולם להתחשב בעמדותיה והאינטרסים שלה במזרח התיכון. והשינוי השני, התדרדרות היחסים בין אירן לתנועת חמאס וחידוש היחסים בין תנועת חמאס לסעודיה, אויבתה של אירן.
מחמוד עבאס זיהה את הוואקום שנוצר בשטח, אירן צמצמה באופן משמעותי את הסיוע הכספי והלוגיסטי לתנועת חמאס וארגון הג'יהאד האיסלאמי בגלל חילוקי דעות על העמדות שלהם בנושא מלחמת האזרחים בסוריה והמשבר בתימן, אולם, מאידך-גיסא, אירן היא מעצמה אזורית המחפשת השפעה באזור, במיוחד בנושא חשוב כמו הבעיה הפלשתינית ומעמדם של ירושלים ומסגד אל-אקצה, והמחפשת גם דרכים לפגוע במדינת ישראל.
בתחילת השבוע שיגר מחמוד עבאס את אחמד אלמג'דלאני, חבר הוועד הפועל של אש"ף לביקור רשמי בטהרן, אלמג'דלאני נועד ב-10 באוגוסט עם שר החוץ האירני ג'וואד זריף ומסר לו איגרת ששלח מחמוד עבאס לנשיא אירן, חסן רוחאני. אלמג'דלאני אמר ב-10 באוגוסט לסוכנות הידיעות הסינית כי ביקורו "עסק בפתיחת אופקים ותיקון היחסים עם אירן, פיתוח הקשרים הבילטרלים ובחינת הסידורים הרשמיים לביקורו של מחמוד עבאס בטהרן".
מחמוד עבאס אמור לבקר באופן רשמי באירן בחודשיים הקרובים, אלמג'דלאני מסר כי בביקורו בטהרן הוחלט על הקמת ועדה מייעצת משותפת בנושא המדיני ועל שיתוף פעולה מסחרי, תרבותי וחינוכי. לאירן יש עכשיו גם כן אינטרס להתקרב לרשות הפלשתינית ולחזק בכך את מעמדה האזורי במיוחד נוכח המתיחות הקשה בינה לבין תנועת חמאס והתקרבות חמאס לסעודיה.
בנוסף לכך, הרעיונות שהעלה בעבר מחמוד עבאס לגבי פתרון המשבר בסוריה דומים לרעיונות המופיעים ביוזמה האירנית החדשה בעניין, עבאס הציע בזמנו הפסקת אש מיידית בקרבות, הקמה
ממשלה זמנית שתהיה ממשלת אחדות לאומית ועריכת בחירות חדשות בסוריה, בתוך שישה חודשים, בפיקוח בינלאומי.
כאמור, לשני הצדדים יש אינטרס כרגע להתקרב זה לזה, אולם ניתן לראות בהתקרבות החדשה של מחמוד עבאס לאירן איתות לארצות הברית, לישראל ולתנועת חמאס כי למרות היחלשותו הפוליטית הוא עדיין לא אמר את המילה האחרונה וכי "גם בחולשתו יש כוח".
למחמוד עבאס אין מה להפסיד כתוצאה מההתקרבות לאירן אלא רק להרוויח. המשא-ומתן המדיני תקוע, ארצות הברית לא מגבה אותו ואיננה מפעילה לחצים על ממשלת נתניהו לוויתורים והוא לא השיג התקדמות במאבק בישראל במוסדות הבינלאומיים. במצב שנוצר, כל ידיד מדיני חדש שמחמוד עבאס יכול להשיג ולנופף בו מול ארצות הברית וישראל ומול הפלשתינים בשטחים, נחשב מבחינתו להישג מדיני, אולם גם מחמוד עבאס יודע היטב כי הנתק בין אירן לבין תנועת חמאס הינו זמני בלבד וכי שני הצדדים אינם מעוניינים בנתק מוחלט, בינתיים הוא מנסה ליהנות מההפקר.