עזה הייתה במוקד אירועים מסעירים ביהדות כאשר שכנה שם קהילה יהודית גדולה. בשנת 1665 יצאה מעזה בשורת משיחיותו של שבתי צבי שפגש שם את "נביאו", נתן העזתי. מעזה שלחו מכתבים לכל קצוות העולם היהודי, המבשרים את בואו של המשיח שבתי צבי.
על-רקע אירועי התקופה האחרונה, יצא לאור
'יומני שבתי צבי' (בהוצאת הספרים אוריון), האמורים להיות יומניו של המשיח-המדומה שבתי צבי, המביאים את סיפור פגישתו הראשונה של שבתי צבי עם נתן בעזה, ההתקפות של התושבים המקומיים על היהודים הגרים בעזה, והפתרונות המוצעים על-ידי מנהיגי הקהילה היהודית להפסקת ההתקפות מעזה.
כמו-כן מסופר ב'יומני שבתי צבי' על יציאתם של שבתי צבי ונתן העזתי מעזה, וניסיונו של שבתי צבי להנהיג מדיניות אחרת בעולם היהודי, אשר אמורה הייתה להביא לגאולה השלמה. 'יומני שבתי צבי' גם מביאים את הסברו של שבתי צבי לעזיבת עמו והמרת דתו.
גילויים מרעישים כלולים ביומנים הללו, המיוחסים למשיח השקר הידוע ביותר בתולדות עם ישראל, שבתי צבי, ואשר נתגלו לכאורה בבית כנסת עתיק בטורקיה. היומנים נערכו לספר על-ידי החוקר
זאב גולן ויצאו לאחרונה לאור. חוקרים סבורים שקרוב לודאי כי מדובר בזיוף, ואין שום אסמכתא אחרת למהימנותם.
שבתי צבי נולד לפני 384 שנים באיזמיר שבטורקיה, ונחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל. סביב דמותו נוסדה תנועת השבתאות שהקיפה את רוב העולם היהודי במשך מספר שנים ונמשכה אצל קבוצות מאמינים במאות ה-17 וה-18. ספיחיה שרדו עד ימינו. על-פי ההקדמה לספר החדש, נתגלו היומנים בחורבת בית כנסת בעיר הולדתו של שבתי צבי בטורקיה.
עורך היומנים, זאב גולן, מעמיד במרכזם את השאלה:
"האם האמת היא ששבתי צבי הציל את ישראל?" . על-פי 'יומני שבתי צבי', שבתי צבי נאלץ להמיר את דתו ולהתאסלם לא כדי להינצל מגזר דין מוות שהוציא נגדו הסולטן הטורקי, כפי שמתנגדיו טוענים כבר כמעט 350 שנה, אלא כדי לשכנע את הסולטן לוותר על תוכניותיו לערוך פוגרומים ביהודים. "היומנים מאלצים אותנו לדון בשאלה: האם שבתי צבי מילא תפקיד משיחי בהיסטוריה של עם ישראל?", אומר גולן.
יומני שבתי צבי מתארים את התלבטויותיו המשיחיות של שבתי צבי לפני שפגש בנתן העזתי, את פגישתם הראשונה בעיר עזה, את מסעם בארץ-ישראל והיתקלויות עם מתנגדיהם, את נאומו החשוב ביותר של שבתי צבי בחזרתו לאיזמיר, את שיחותיו עם תומכיו ועם טוענים אחרים לכתר המשיחיות, את ישיבתו בכלא הטורקי ואת מפגשו עם הסולטן - בו התאסלם. היומנים מסתיימים עם פרידה נרגשת מנתן העזתי, המצליח לבקר את שבתי למרות החרם הרבני.
לפני כשני עשורים הגיע גולן לביתו של שבתי צבי באיזמיר ונבר בבתי הכנסת המקומיים ובבתי הקברות העתיקים שבמקום.
זאב גולן מסרב להגיב לטענות נגד היומנים, מעבר לציון העובדה ש"אני עבדתי על הטקסט אבל איני מומחה לכתבי יד טורקיים. ציפיתי שהיומנים יעוררו הרבה רוגז ותסכול. הדברים הנאמרים בפיו של שבתי צבי נוקבים גם היום ומעמידים את כל חיינו בארץ באור שונה. עובדה, חששתי במשך שנים להרשות את פרסומם. אבל עדיף להתמודד עם האמת ולא לברוח ממנה".
כיוון שהוצאת אוריון אינה יכולה לערוב לאמיתותם של המסמכים, היא החליטה להוציא אותם בתור ספר הגות.
על-פי המסופר בהקדמה לספר, היומנים התגלו בחורבת בית כנסת ב"רחוב היהודים" המקומי. בכל אופן, מובאת בהם גרסה לפרשה שהסעירה את כל העולם היהודי בזמנו.
בטקסט שלפנינו, שבתי צבי מבקר בחריפות את המנהיגות היהודית אשר התנגדה לניסיונו להחיש את הגאולה. שבתי צבי, לעומתם, מתגלה כאדם אכפתי ורגיש הנע בין שכנוע פנימי עמוק בצורך להחזיר את היהודים לציון ולבנות את בית המקדש, לבין ייאוש כאשר אין הוא מצליח לשנות את האופי הגלותי של העם המסרב ללכת אחריו.
"היומנים מציגים את הבעיה של כל מנהיג המקדים את זמנו או הנאלץ להיאבק עם הקהל שלו יותר מאשר עם זרים", אומר גולן. "היומנים מעלים שאלות שעד היום הן מפחידות: שבתי מתווכח על מטרת הישרדותו של העם היהודי, על הצורך בבית המקדש, ועל התפקיד האנושי מול הסתמכות על שמיים בתהליך המשיחי".
הגילוי המרעיש ביותר ביומנים נובע מפגישתו של שבתי עם הסולטאן הטורקי. במפגש זה התאסלם שבתי צבי, מי שאמור היה להיות משיח היהודים. שבתי מסביר שעמד בפני איום שהכוחות המוסלמים יחסלו את היהודים במזרח התיכון והחליט להציע את עצמו כקרבן במקום עמו (הסבר זה להמרת דתו נתמך על-ידי כתבי יד עתיקים הידועים כשבתאיים).
גולן טוען: "שבתי צבי של היומנים מנסה לעורר את עם ישראל מתרדמתו הגלותית וללמד אותו איך למרוד - אם נגד הטורקים, אם נגדו אישית. במובן דיאלקטי, שבתי צבי מילא תפקיד חיוני בתהליך הגאולה".
הספר מעורר התהיות יומני שבתי צבי חושף פרטים על האיש והתעלומה – שבתי צבי, ומציג תמונה מרתקת של תקופה המוגדרת כאחת הסוערות בחיי עם ישראל.
האם רצה שבתי צבי להביא את הגאולה או לרמות את העם? מי ניסה למנוע ממנו לגאול את עמו? מה עובר על מי שמציע סוג ישועה שהעם ומנהיגיו לא רוצים? מדוע העמיד הסולטן את "מלך היהודים" למשפט ומה התרחש בפגישתם?