בין המסעדות הכשרות בתל אביב יש לפחות אחת שיכולה להתהדר במעדניה הבשריים, על אף מגבלות הכשרות המובנות שלה. מסעדת "לילית", בקומת הקרקע של "בית אסיה" (רחוב דפנה 2), מוכיחה בכל יום מחדש כי אפשר גם אפשר להפיק את המירב הקולינרי גם בלא לערב בשר בחלב.
את ה"פלא" הגדול הזה מחולל ביד אמונה שף המסעדה, נועם דקרס, שכבר יצאו לו מוניטין רבים באותן מסעדות-צמרת שבהן הפליא לבשל את תבשיליו. רובן אומנם אינן נושאות תווית של כשרות, אבל מי כמו שף מנוסה כדקרס היודע להתאים את עצמו למצב לכל מצב חדש, גם אם זה אינו מאפשר לו "להשתולל" כאוות-נפשו במטבח. אחרי ככלות הכל, אין תימה בדבר כשהמדובר בשף עתיר-תהילה, שזכה להשתלם ב"אל בולי" שבקוסטה-בראווה בספרד, בעלת שלושת כוכבי המישלן, והנחשבת למסעדה מספר אחת בעולם הקולינרי.
מאז עקר למסעדת "לילית", שממול לבתי המשפט, הומה מסעדתו של דקרס המון-אדם בכל ימות החול. למען הגילוי הנאות אני חייב להתוודות כי לאחר שהיכרתי, לראשונה, את השף הזה, עוד ממסעדת "ברקרולה" לשעבר שבכפר סבא, אני נמשך אליו כמו דג למים. ומרגע שנודע לי כי הוא העתיק את מקומו למשכנו החדש ב"לילית" - הלכתי, כמובן, שבי אחריו.
ליפול שדוד
"לילית", של אמצע השבוע, הייתה גדושה, בין היתר, ב"מי ומי" של עולם העסקים והמשפט. אל השולחן הפנוי שמצאנו הובאו כסיפתח פוקצ'ת הבית הטרייה והחמימה, עם מחית של חצילים למריחה. בעקבותיה באה המנה הראשונה מן התפריט העסקי: מרק היום, שהיה הפעם מרק-דלעת, עשיר בטעמו, ללא צביעה בשמנת, כנהוג במסעדות הלא-כשרות. כך חשנו את הטעם הדומיננטי של הירק הבריא, ללא טעם-לוואי. בת הזוג בחרה בשיפודי-עוף נדיבים, עם סלט-תירס ברוטב-לימון, וליקקה את השפתיים.
ואז הגיע תורן של העיקריות. אני הלכתי על הסנייה, אהובת-ליבי, כשבשר הטלה הצלוי, עם עגבניות וחצילים, היה ספוג בטחינה חמה וגרגרי-חומוס, שהוסיפו למנה את הנופך הנדרש. אומנם לא סנייה כדרכם של הדרוזים או הערבים, אבל טעמה המיוחד והמקורי, נוסח דקרס, עשה את שלו.
בת הזוג נפלה שדודה מטעמו העשיר של סטייק האנטרקוט, בליווי מחית-בטטות טעימה. כיוצאת ארגנטינה, ארץ הבשר, היא לא פסקה מלהכביר מחמאות על הסטייק של דקרס, וזה בהחלט אומר דרשני. בקבוק גדול של סודה סן-פלגרינו שטף, באחת, את כל הכבודה הזו.
את הארוחה המענגת קינחנו בעוגת קרם-לימון מעודנת ומוקצפת, שמעולם לא באה לפינו טובה ממנה. קפה-אספרסו מאורו גזעי מאיטליה היה אקורד הסיום בארוחת המלכים הזו.
החשבון שהוגש הסתכם ב-210 שקל, שעליו הוספנו תשר של 30 שקל עבור שירות אדיב ונדיב. בסולם הקולינרי, מ-1 עד 10, הענקנו ל"לילית", ללא שום היסוס, את הציון המירבי.