"השאלה היא האם ירושלים היא סיפור של נדל"ן או שיש מקומות שיש בהם ערך מצד עצמם", אומר אביחי אברהם (24), מדריך טיולים בירושלים ובן של אחד המתפללים בבית הכנסת. "מבחינתי זה זעזוע, כל חיי הקודש של הקהילה למעשה של כל קהילת הארבלים מתרכזת בבית הכנסת הזה. זו הקהילה שגדלתי עליה. כל זכרונות הילדות שלי זה בית הכנסת, וזה המקום שאני תמיד חוזר אליו, ועכשיו באים ואומרים לך שהמקום הזה הוא בסך-הכל עוד חדר שאפשר להרוס, לשבור ולבנות עליו מגדל מגורים. על מה הם מדברים בכלל?"
רחמים פנחסי כבר נמצא בשלבי הסיום של השיעור שהוא מעביר למתפללים. השיעור עוסק במושג האמונה התמימה. בן איש חי ורבי נחמן מברסלב הם הכוכבים הראשיים של השיעור. מבחינת רחמים זו גם הנקודה של בית כנסת עדת הארבלים, אמונה תמימה: "המקום הוא מקום של אנשים אמיתיים, אנשים פשוטים ותמימים, אין פה עסקנות, אין כאן תחמנות ואת כל הדברים שאני סולד מהם, אין פה ויכוחים ומריבות. יש כאן משהו נקי. כל מה שיפה יש פה, ואני לוקח את מה שיש פה לעולם הדתי והרוחני שלי ולכן אני מרגיש צורך להגיע לכאן לפחות פעם בשבוע, אם לא יותר, ולהעביר שיעור, ואני מאמין שהשיעור נותן חיזוק למקום".
כדי להגיע לבית הכנסת, הולך ציון בן-שאול קילומטר וחצי, וגם אריה פנחסי הולך מרחק של קילומטר ממקום מגוריו עד לבית הכנסת. "זה יקר לנו הבית כנסת", אומר ציון בן-שאול, "אילו היה סתם בית כנסת היינו אומרים בסדר, אבל זה בית כנסת שההורים שלנו בנו בידיים. זה כל-כך יקר לנו, אי-אפשר לתאר במילים. אי-אפשר לתאר".
אריה פנחסי נזכר בבתו שגרה בבאר שבע. "היא מסורתית", הוא אומר, "אבל את תפילת כל נדרי שלה או בר המצווה של הילדים, ברור לה, כמו לרבים אחרים בקהילה שעברו לגור במקומות אחרים, שבית הכנסת שהיא תלך אליו זה בית הכנסת של עדת הארבלים. לא יכול להיות אחרת".
חברי עדת הארבלים מתכוונים לערער על פסק הדין. הם שכרו עורך דין, ממולח יותר מהקודם, והם ממש לא מתכוונים לוותר על בית הכנסת. עם כל הכבוד לשאיפות של חברת הנדל"ן, הם אומרים, יש מקומות בירושלים שהם לא רק נדל"ן וכסף אלא בית ולב.