X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   מאמרים
איך הייתם מרגישים אם פתאום, כמו רעם ביום בהיר, היו מודיעים לכם שבית הכנסת שגדלתם בו - ייהרס, בולדוזרים ימעכו אותו, ומעל החורבות ייבנה בניין מגורים של חברות כרישי הנדל"ן המתפללים של בית הכנסת עדת הארבלים בירושלים התבשרו כי בית מקדשם הקטן שבו התפללו מזה למעלה מ-70 שנה ייהרס לטובת פרויקט נדל"ני, הם מתכוונים להשיב מלחמה
▪  ▪  ▪
בית הכנסת עדת הארבלים בשכונת בית ישראל בירושלים [צילום: ישי פרידמן]
בית כנסת ארבלים [צילום: אביחי אברהם]

המתפלל הוותיק ציון בן-שאול [צילום: ישי פרידמן]

    רותי אברהם
אושרה הריסת בית כנסת כורדי בן 70

בכניסה של בית הכנסת עדת הארבלים בשכונת בית ישראל בירושלים יושבים אריה פנחסי וציון בן-שאול - שניהם מוותיקי בית הכנסת. בן-שאול ותיק יותר, הוא כבר בן 81, ומגיל 9 הוא מבאי בית הכנסת. עכשיו, לפי פסיקת בית המשפט הם מוגדרים כפולשים, מסיגי גבול. "זה פשוט מצחיק", אומר אריה פנחסי ומנענע בראשו כלא מבין, "שבעים שנה שאנחנו מתפללים בבית כנסת הזה על איזה פלישה הם מדברים?". הוא לוגם קצת מהקפה מדליק סיגריה ומביט אל חברו בן-שאול שהחל לספר על ראשוני קהילת הארבלים שבנו את בית הכנסת לבדם - בידיים - מהמגבית של אנשי הקהילה. "האנשים של קהילת ארבל היו אנשים צנועים מאוד, חלקם היו עובדי כפיים חלקם עסקו בבניין", אומר בן-שאול, זקן-החבורה, "הם התגייסו לבנות את הבית כנסת כדי שיהיה לקהילה מקום תפילה משלהם. וככה הם היו בונים לאט לאט, גם מי שלא ידע לעסוק בבניין בא לעזור לסלק את החול, להזיז את המריצה או להביא מים, כל אחד נתן משהו. כשסיימו לבנות, עשו חגיגה גדולה. אמותינו הטובות הכינו מאכלים טובים וכולם הגיעו לשמחה. איזו שמחה הייתה אז..", הוא מחייך לכמה שניות ושוב מרצין, "אני לא מבין איך אפשר להרוס בית כנסת כזה".
עוד כמה דקות מתחיל שיעור תורה. מי שמעביר את השיעור הוא רחמים פנחסי (27), בנו של אריה פנחסי ותלמיד ישיבת מעלה גלבוע. מדי יום שני הוא מגיע מהצפון הרחוק כדי להעביר שיעור למתפללים. בדרך-כלל השיעור עוסק בהלכה, בן איש חי, מוסר ולפעמים גם רבי נחמן מברסלב. רחמים מכין דפים עם מקורות. בסוף השיעור, קצת לפני מנחה, מסביר רחמים למה חשוב לו כל-כך לחצות חצי ממדינת ישראל ולהגיע לבית הכנסת של הארבלים: "מגיל 4, עד שהתחתנתי, אני מתפלל כאן. אני מאוד קשור למקום הזה אני הייתי קורא כאן בתורה באופן קבוע, תוקע בשופר בימים נוראים. היום, מתי שאפשר להגיע, למשל בחגים כמו פורים וחנוכה אז אני בא וכמובן כשיש שמחות. הרבה מהאמונה שלי מגיעה מהמקום הזה. כל לימוד התורה שלי התחיל כאן. מגיל 8 אני הייתי קורא בבית הכנסת הפטרות כך שהמקום מאוד קשור לחיים שלי".
רחמים די מכחיש את העובדה שנוף הילדות שלו הולך להיהרס על-ידי בולדוזרים, מבחינתו זה בלתי אפשרי: "זו לא מציאות מבחינתי. זה מזכיר לי את החורבן של בית מקדש. בפעם הראשונה כששמעתי על זה היה בי כעס גדול אבל אחרי זה אמרתי ה' לא ייתן לזה לקרות". רחמים קיבל חיזוק מגבוה: "נסעתי לרב אברג'יל הוא אמר 'יתבטל'. אז כמובן צריך לעשות את ההשתדלות שלנו אבל זה פשוט לא יכול להיות וזה גם לא יהיה".
"בראזני התפלל כאן"
עדת הארבלים אלו יהודי קהילת אירביל - אחת הערים העתיקות ביותר בצפון עירק - ושורשיה של הקהילה מתחילים עוד מימי בית שני. מיום שהציונות הגיעה לעירק החלו לקום אגודות ציוניות בתוך הערים וגם אירביל הייתה מוקד חי לפעילות ציונית. העלייה לארץ ישראל החלה בגלים קטנים, כל כמה שנים עלו מספר משפחות שהגיעו לארץ בעיקר לירושלים. המשפחות התרכזו תמיד סביב בית הכנסת שהיה המרכז הרוחני של הקהילה. כך היה גם עם קהילת אירביל. אחרי שכמה וכמה משפחות מהקהילה עלו לארץ ומצאו את מקומן בשכונות הוותיקות של ירושלים, החליטו אנשי קהילת אירביל להקים בית כנסת לעדה.
בין האנשים שהתפללו בבית הכנסת של עדת הארבלים היה את אחד מצדיקי ירושלים, המקובל חכם אברהם ברזאני, אביו של לוחם האצ"ל משה ברזאני שפוצץ עצמו ביחד עם מאיר פיינשטיין בתא הגרדום במגרש הרוסים. בלוח הזיכרון שהוקדש לחללים שנפלו במערכות ישראל מבני עדת הארבלים מוזכר גם בנו השני של הרב בראזני, יחזקאל בראזני, שנפל כלוחם בצה"ל. אחרי המעשה של בנו באו הבריטים לבית הכנסת של הארבלים להתעלל ברב בראזני, הם הוציאו אותו מתוך בית הכנסת והיכו אותו נמרצות. ציון בן-שאול מספר שכאשר הבריטים היו מטילים עוצר בימי הסליחות ואסור היה לצאת בלילות מהבתים היו בני הקהילה ישנים ליד בית הכנסת כדי שיוכלו לומר את הסליחות ביחד. הבריטים מעולם לא הבינו כיצד קורה שיש סגר על השכונה ובית הכנסת של הארבלים מלא מפה לפה.
בתוך ארון הקודש מצויים תשעה ספרי תורה. אחד מספרי התורה המיוחדים בבית הכנסת נכתב על-ידי חכם אברהם בראזני לבקשתה של סבתו של אריה פנחסי. סבתו של אריה פנחסי תרמה את הספר משום שראתה שבשמחת תורה הילדים מתקשים להרים את ספרי התורה הגדולים ולכן היא ביקשה להכין ספר תורה קטן-מידות שילדים ונערים יוכלו לשאת בריקודים של שמחת תורה, והרב בראזני נעתר לבקשתה. ישנו עוד ספר תורה מיוחד בבית הכנסת והוא עתיק מאוד. במלחמת תש"ח הספר נלקח על-ידי אנשים מהרובע שנפלו בשבי הירדני בסוף המלחמה חזרו האנשים מהשבי והספר מצא את מקומו בבית הכנסת הארבלי.
כל פרט בבית הכנסת, מהמרצפות דרך הגג והחלונות, נבנו על-ידי המתפללים, המייסדים בעיקר, שהיו עובדים בזמנם הפנוי אחרי העבודה. "כל אחד לפי יכולתו עזר", מספר ציון בן-שאול, "בנינו את בית הכנסת שלב אחרי שלב, כל שנה הוספנו משהו. את השיש, למשל, תרמו שני אנשים. דלת פלדה, אספנו קצת כסף מהמתפללים ובנינו. ולמרות שהמצב היה קשה לחלק מהמתפללים הם תמיד תרמו וככה אחרי הרבה שנים השלמנו את העבודה". חוץ מברית, כל שמחה של בן-שאול התממשה בבית הכנסת הזה. בר מצווה, שבת חתן, בנים, נכדים - כולם חגגו פה, הוא מספר. "אם אני פולש, מדוע חיכו שבעים שנה כדי לומר לי שפלשתי", תוהה בצער בן-שאול, "איך אפשר להרוס את המקום הזה?"
הפלונטר המשפטי
ובכן, לפי החלטת בית המשפט - אפשר. וזהו הרקע לפלונטר המשפטי: בשנת 1935 שכרו כמה מבני עדת הארבלים חנות קטנה במורד רחוב זוננפלד של ימינו שם הוקם לראשונה בית הכנסת הראשון של עדת הארבלים. אלא שהמקום היה קטן וצר ולא יכול היה להכיל את כל המתפללים שהיו באים בשבתות. לאחר כשנה פנה למתפללים רפאל זבורוף שהציע למתפללים להעביר את בית הכנסת לאחד החדרים הנמצאים בתוך ביתו, המתפללים שמחו. אולם, לאחר כשנה, התרחבה משפחת זבורוף והם היו צריכים להשתמש בחדר. זבורוף ביקש מהמתפללים לעזוב אבל בתמורה הוא העניק את רשותו למתפללים להקים את בית הכנסת באחד המגרשים שבבעלותו. הארבלים אומנם לא היו רוטשלידים אבל מצד שני הם ידעו לבנות. חלק מאנשי הקהילה היו פועלים ובנאים שהקימו בניינים בעבר ובעזרתם התגייסה הקהילה כולה לבנות את בית הכנסת הראשון והקבוע של קהילת הארבלים. חמש שנים אחרי בניית בית הכנסת החליטה משפחת זבורוף לעגן את היחסים בין המתפללים לבעלי המגרש במסמכים כתובים. כך נוצר הסכם השכירות הראשון בין המתפללים שאותם ייצג הגבאי והמייסד ששון סימן-טוב, שהוגדר מראש על-ידי המשכירים כדייר מוגן, לבין משפחת זבורוף.
משפחת זבורוף הייתה חלק בלתי נפרד מהווי בית הכנסת. הם התפללו בתפילות, תרמו כספים והשתתפו בשמחות ובארועים המיוחדים שהיו בבית הכנסת. את דמי השכירות של החמש שנים הראשונות תרמה המשפחה מכיסה הפרטי.
בינתיים, עברו 70 שנה, מייסדי הבית הכנסת באופן טבעי נפטרו וחלק מצאצאי בני העדה התפזרו ברחבי הארץ והקהילה התמעטה. בכל שבת יש תפילה ובכל יום שני יש שיעור תורה בבית כנסת אבל מניין בימי החול בבקרים - אין. ועם זאת, בית הכנסת משמש מוקד רוחני ותרבותי חי לקהילה הארבלית בכל רחבי הארץ. בריתות, אזכרות, שמחות של חברים מבני העדה נחגגות בבית הכנסת הזה. בימי הסליחות ובחגים כשאפשר להגיע ברכב למקום, בית הכנסת מלא. בתשעה באב מגיעים בני הקהילה מכל רחבי הארץ להתאבל בירושלים ובית הכנסת הוא מקום המפגש והתפילה. כך שגם אם התמעטו המתפללים ביום יום בית הכנסת הזה עדיין חי והוא חשוב להרבה אנשים.
לפני 8 שנים נפטר הגבאי ששון סימן-טוב, נציג המתפללים בחוזה, וגם ותיקי משפחת זבורוף נפטרו. הצאצאים של משפחת זבורוף שכבר לא גרים בשכונה החליטו למכור את הנכס לחברת הנדל"ן 'ניוסטייל מזרחי בע"מ'. המתפללים סירבו להתפנות מבית הכנסת בטענה שהם ממשיכים את ההסכם בין המתפללים למשפחת זבורוף. חברת הנדל"ן טענה כי ההסכם נגמר כאשר חותם החוזה ששון סימן-טוב נפטר ולכן הם רשאים לסלק את המתפללים. החברה ניסתה לשכנע את המתפללים לעזוב ובתמורה הם אמרו שהם יבנו בית כנסת חלופי. בתוכניות שהם הציגו לקהילה הסתבר שמדובר בחדרון צדדי בתוך מרתף ללא חלונות. המתפללים סירבו, והמחלוקת הגיעה לבית המשפט. עדת הארבלים הפסידה. בית הכנסת, לפי החלטת בית המשפט, ייהרס.
ערכים או נדל"ן
"השאלה היא האם ירושלים היא סיפור של נדל"ן או שיש מקומות שיש בהם ערך מצד עצמם", אומר אביחי אברהם (24), מדריך טיולים בירושלים ובן של אחד המתפללים בבית הכנסת. "מבחינתי זה זעזוע, כל חיי הקודש של הקהילה למעשה של כל קהילת הארבלים מתרכזת בבית הכנסת הזה. זו הקהילה שגדלתי עליה. כל זכרונות הילדות שלי זה בית הכנסת, וזה המקום שאני תמיד חוזר אליו, ועכשיו באים ואומרים לך שהמקום הזה הוא בסך-הכל עוד חדר שאפשר להרוס, לשבור ולבנות עליו מגדל מגורים. על מה הם מדברים בכלל?"
רחמים פנחסי כבר נמצא בשלבי הסיום של השיעור שהוא מעביר למתפללים. השיעור עוסק במושג האמונה התמימה. בן איש חי ורבי נחמן מברסלב הם הכוכבים הראשיים של השיעור. מבחינת רחמים זו גם הנקודה של בית כנסת עדת הארבלים, אמונה תמימה: "המקום הוא מקום של אנשים אמיתיים, אנשים פשוטים ותמימים, אין פה עסקנות, אין כאן תחמנות ואת כל הדברים שאני סולד מהם, אין פה ויכוחים ומריבות. יש כאן משהו נקי. כל מה שיפה יש פה, ואני לוקח את מה שיש פה לעולם הדתי והרוחני שלי ולכן אני מרגיש צורך להגיע לכאן לפחות פעם בשבוע, אם לא יותר, ולהעביר שיעור, ואני מאמין שהשיעור נותן חיזוק למקום".
כדי להגיע לבית הכנסת, הולך ציון בן-שאול קילומטר וחצי, וגם אריה פנחסי הולך מרחק של קילומטר ממקום מגוריו עד לבית הכנסת. "זה יקר לנו הבית כנסת", אומר ציון בן-שאול, "אילו היה סתם בית כנסת היינו אומרים בסדר, אבל זה בית כנסת שההורים שלנו בנו בידיים. זה כל-כך יקר לנו, אי-אפשר לתאר במילים. אי-אפשר לתאר".
אריה פנחסי נזכר בבתו שגרה בבאר שבע. "היא מסורתית", הוא אומר, "אבל את תפילת כל נדרי שלה או בר המצווה של הילדים, ברור לה, כמו לרבים אחרים בקהילה שעברו לגור במקומות אחרים, שבית הכנסת שהיא תלך אליו זה בית הכנסת של עדת הארבלים. לא יכול להיות אחרת".
חברי עדת הארבלים מתכוונים לערער על פסק הדין. הם שכרו עורך דין, ממולח יותר מהקודם, והם ממש לא מתכוונים לוותר על בית הכנסת. עם כל הכבוד לשאיפות של חברת הנדל"ן, הם אומרים, יש מקומות בירושלים שהם לא רק נדל"ן וכסף אלא בית ולב.
המאמר פורסם בשבועון "מעייני הישועה"
תאריך:  24/05/2009   |   עודכן:  24/05/2009
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ירושלים של נדל"ן
תגובות  [ 7 ] מוצגות  [ 7 ]  כתוב תגובה 
1
בישראל 2009 רק הכסף קובע ל"ת
נדל"נוביץ'  |  24/05/09 13:34
2
סיפור לא פשוט
לואיס  |  24/05/09 14:24
3
שייבחרו מפלגות אמינות
טיבי בן אברהם  |  24/05/09 17:39
4
משה ברזאני הי"ד- איש לח"י-תקנו ל"ת
מיכל מירושלים  |  24/05/09 20:44
5
למר טיבי תפסיק לבלבל
נדל"נוביץ  |  24/05/09 21:11
6
בדברים הקטנים האלה נמדדים ל"ת
יוחאי3  |  31/05/09 00:46
7
בישראל של 2013 רק הציני קובע ! ל"ת
ניצה   |  28/09/13 12:50
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אולגה רז
השמנה, צבירת נוזלים, עייפות ופצעונים על העור - הם רק חלק מהתוצאות של היעדר שתייה מספקת    לקראת חג השבועות, חג המים המסורתי והקיץ הקרב ובא, הנה כמה עובדות חשובות על תפקיד המים וחשיבותם לגוף בריא ויפה
קובי לירז
חשבתם פעם למה מנהיגים ערבים שהיו נלחמים מלחמת חורמה בחמאס ודומיו אילו היו פועלים בתחומם, תומכים בדבקות ברעיון "שתי מדינות"?
אורן פרסיקו
ידיעות אחרונות מחטיף לנו סנוקרות    מעריב מדווח שלא כל הערבים אותו הדבר    ומלחמת העיתונים סביב פרשת בנק הפועלים ממשיכה
עו"ד ליהיא כהן דמבינסקי
הסדרה החדשה של Yes "גירושים נפלאים" מציגה את עורכי הדין לדיני משפחה כשכירי חרב ציניים שמגיעים לבית המשפט כמו אל זירת מלחמה ורואים בכל לקוח קופון שמן
אביתר בן-צדף
התקשורת – בשליחות העלית הישראלית – מייחלת ללחץ אמריקני ולמעשי כפייה, שיחזירו את ישראל ל"גבולות אושוויץ" של מאי 1967    האם ישראלים יעצו לממשל אובאמה מה הפתרון הרצוי בסכסוך היהודי-ערבי במזרח התיכון?    התמיכה האמריקנית בישראל לא הייתה מובטחת, ואינה מובטחת
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il