ביום ל"ג בעומר עלו אלפים לחורבות חומש במסגרת המאבק הציבורי לבנות את הריסותיה ולהשיב את פליטיה. מהו המפעל הזה ומה משמעותו וערכו?
העובדות: חומש יושבת 9-8 ק"מ צפונית ליישוב שבי שומרון ולחורבות סבסטיה, היא העיר שומרון, בירת ישראל, ארץ עשרת השבטים, שנבנתה על-ידי המלך עמרי. חומש חולשת על הדרך בה הלך יוסף, שבא מעמק חברון, לבקש את אחיו שרעו את צאנם בעמק דותן. חומש ישבה על הר גבוה, בעצם קבוצת הרים, השולטת על כל הסביבה. כאן מתחיל צפון-השומרון. מחומש ניתן לראות את החרמון והגליל העליון ואת רצועת החוף, מחיפה ועד אשקלון. אחרי שדרות ואשקלון לא קשה לנחש, מה יכול אויב לחולל מן המקום הזה ליושבים מתחתיו.
אם כן, מדוע החליט אריאל שרון, גאון אסטרטגי, להחריב את המקום הזה? האם כדי לסגור את תיק האי היווני לא היה די בהחרבת יישובי רצועת עזה בלבד? ובכן, התוכנית המקורית הייתה להשאיר על תילם את שלושת יישובי "התוחמת הצפונית" - ניסנית, אלי סיני ודוגית - ועל צפון השומרון לא חשבו כלל. אולם, כדי לשווק את האסון הזה לציבור בישראל נזקקו לעטיפה אמריקנית, איזה "נייר נשיאותי" לנפנף בו, וקיבלו הבטחה שלא לחייב את ישראל לקלוט את פליטי תש"ח הערבים ועוד הבטחה שלא להחריב את גושי ההתיישבות הגדולים. הבטחות ממין זה אינן שוות את הנייר, ושרון ידע זאת.
היתה, למשל, התחייבות אמריקנית, בכתב, לפתוח את מיצרי טיראן אם המצרים ישובו ויסגרו אותם אחרי נסיגתנו מסיני ב-1957. את ההתחייבות הזאת הם הפרו ערב מלחמת 6 הימים. הם אפילו דרשו שלא נעז לפתוח במלחמה בעצמנו, כדי להסיר מעלינו את טבעת החנק.
עוד דוגמה: במלחמת ההתשה ליד התעלה הסכמנו להפסקת אש תמורת התחייבות מצרית שלא יקרבו את טילי הסאם שלהם לתעלה, שהיו עלולים לשתק את פעולת חיל האוויר עשרות קילומטרים בתוך סיני. לא היינו תמימים להאמין למצרים, אבל סמכנו על התחייבות האמריקנים להעמיד לרשותנו, מיד, כל תצלום אוויר של הלוויינים שלהם שיגלה תזוזה של הטילים. לבסוף גילינו את הזזת טילי הסאם בעצמנו, וכן את התנהגותם המחפירה של האמריקנים שהסתירו מאיתנו את המידע הזה. כידוע, הייתה זאת הזזת הטילים שאיפשרה למצרים לפתוח במתקפת יום הכיפורים.
הבטחה מעין זו ביקש שרון לקבל לצורך הגירוש כדי לאחז את עיני עמו ש"יש תמורה לאגרה", אבל האמריקנים השיבו לו ש"אין ארוחות חינם" והעמידו לו שני תנאים: ראשית, גם את שלושת יישובי התוחמת הצפונית יש למסור לערבים, פן תסמל החרבת גוש קטיף בלבד נסיגה חלקית ולא נסיגה מלאה. שנית, דרשו לפנות יישובים ביהודה ושומרון, פן יחשוב מישהו שביו"ש היהודים יורשו להישאר. שרון בחר בגנים, כדים, שא-נור וחומש - כנראה, מפני שהיו דלי אוכלוסיה, וזאת כתוצאה מהתקפות טרור רצחניות. שא-נור התרוקנה כמעט לחלוטין מתושביה וחומש איבדה כמחצית מאוכלוסייתה.
אולם, כשנגזרה גזירת החורבן כבר היה היישוב בתהליך של שיקום, וזאת בזכות משפחות דתיות שהתנדבו למלא את הפרצים. לא שרו להם שירים, לא חרזו להם חרוזים והם קצרו אך גינויים ורצח- אופי. אך אולי דווקא משום כך פועלם נאצל עוד יותר, ועוד יבוא היום ושר ההיסטוריה יעשה עימהם צדק היסטורי.