העיתונים שאינם ידיעות אחרונות מגלים איפוק יחסי בכיסוי הפרשה. הכותרות הראשיות של מעריב ו"ישראל היום" אומנם מוקדשות לטופז, אך הכיסוי מצומצם בהשוואה לזה של ידיעות אחרונות (שישה עמודים במעריב, שבעה ב"ישראל היום"), והגופן המשמש לכותרות הראשיות נטול שריטות, ממש כאילו הרגע יצא ממחשבו של הגרפיקאי. הארץ הוא העיתון היחיד הבוקר שמקדיש את הכותרת הראשית שלו לנושא אחר - מינוי בכיר במוסד למתווך במגעים לשחרור גלעד שליט. עיתון זה גם מסתפק בכפולה אחת (שגודלה כשתי כפולות של הטבלואידים) לכיסוי מעצר טופז.
המלה "חשד", שכאמור, אינה מופיעה על שער ידיעות אחרונות, מוצאת את דרכה אל שערי העיתונים האחרים, אך עם זאת, גם בעיתונים אלה מוקדש שטח נרחב לפרסום הדלפות מחומרי החקירה, אמירות מאשימות של שוטרים וקביעות עובדתיות שטרם הוכחו בבית משפט. "רב-סרן שמועתי בכל זאת צדק", כך פותחים נועם שרביט ויצחק דנון את סקירת מעצר טופז בעיתון "גלובס". אולי מן הראוי להעלותו כעת לדרגת סגן-אלוף.
במעריב, יש לציין, הגם שהדיווח אינו תופס מחצית מהעיתון, הוא כולל כמה פרטי מידע שאינם מופיעים בידיעות אחרונות, כגון שם האישיות שסרטי מצלמות האבטחה בביתה הועברו למשטרה, שם האישיות שטביעות אצבע על מכוניתה הועברו לבדיקת המשטרה, ושם השכן החשוד כמתווך בין טופז לתוקפים [אבי אשכנזי ונתיב נחמני].
השוואה בין הנושאים המסוקרים הבוקר בהארץ לאלה שמצליחים להידחף אל העמודים הפנויים בידיעות אחרונות מדגימה עד כמה תמונת העולם שמקבל הבוקר קורא הטבלואיד צרה ומעוותת. די אם נציין כי בידיעות אחרונות אין אפילו אזכור קצר לעימותים שאירעו אתמול בגדה בין שוטרי הרשות הפלשתינית ובין חוליית אנשי חמאס, שהסתיימו בשישה הרוגים.
בכל העיתונים מלווים טורי פרשנות את סיקור המעצר של טופז. שי גולדן כותב בהארץ על הקלישאה שבבסיס הפרשה; מאיר שניצר במעריב ורענן שקד בידיעות אחרונות נזכרים בעימותים אישיים שהיו להם עם טופז;
מתי גולן מזכיר ב"גלובס" שאין כל קשר בין תקיפת בכירי תעשיית הבידור ובין פגיעה בדמוקרטיה ובחופש הביטוי וקובע כי "אנשים בתקשורת שעבודתם היא תוכניות בידור - אלה הם בדרנים, או אנשים המועסקים בתעשיית הבידור. עיתונאים הם לא". זו נקודה משמעותית, ובהקשר זה כדאי להזכיר גם כי כעת, עם חשיפת החשדות נגד טופז, נראה הקישור שנעשה בזמנו בין תקיפת אבי ניר לתוכנית התחקירים של הזכיינית קשת כקישור מופרך, שלא לומר שימוש ציני בטרגדיה אנושית למען קידום תוכנית טלוויזיה בערוץ מסחרי.
למרות זאת,
אתרי האינטרנט מדווחים הבוקר כי כי גם עורך העיתון "ישראל היום" עמוס רגב היה על הכוונת של טופז. עתה, אם כן, כבר לא מדובר באנשי בידור בלבד, גם אם העילה במקרה הזה היא, לפי כתבת קול-ישראל, סירוב לפרסם מאמר של טופז בעיתון.
בעיתונו של רגב מועסק גם דן מרגלית, אביה של אחת המותקפות. מרגלית מקפיד הבוקר, הרבה יותר מכותבים אחרים המחווים את דעתם על התקיפות והמעצר, להדגיש את חזקת החפות של טופז, אך עם זאת הוא דורש "כתב אישום מהיר", "פסק דין נוקב" ו"גזר דין קשה".