בית המשפט העליון בהרכב המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין, השופטת מרים נאור והשופט אליקים רובינשטיין קיבלו את טענת אקו"ם. בהנמקת פסק דינו כתב השופט רובינשטיין שעקב פירצות, שמקורן בטכנולוגיה המתקדמת, ישנה מגמה גוברת והולכת של פגיעה בזכויות היוצרים של המוסיקאים, ומשכך, כבלם, יש להרחיב את רשת ההגנה על-ידי פרשנות מרחיבה ללשון "לתועלתו האישית" - כך שניתן יהיה להגדיל את קשת החייבים בגין הפרת זכויות יוצרים.
עוד מעיר השופט רובינשטיין, כי למרות שהחוק נשוא בקשת הערעור - חוק זכויות היוצרים 1911 - בוטל עקב החקת חוק זכויות יוצרים התשס"ח-2007, מכל מקום יש להקרין מפסק דין זה על תביעות שתוגשנה לפי החוק החדש. סעיף 49 לחוק החדש קובע שאם אדם מרשה לאחר - "למטרת רווח" - לפגוע בזכויות יוצרים, הרי הוא חב בפיצויים. אומר השופט רובינשטיין שאף כאן יש לתת פירוש מרחיב ולקבוע ש"רווח" היינו לא רק כספי, אלא גם עקיף.
למען הסר ספק, הודגש שאין בהחלת חבות על המנהל, אקרמן, משום פגיעה בעקרון "האישיות המשפטית הנפרדת", שכן תשלום הפיצוי הושת עליו לא מתוקף היותו בעל מניות בחברה אלא מתוקף מעשיו שהוגדרו בחוק כיוצרי חבות אישית.