שתי מדינות לשני עמים בטקסס

ברברה טוכמן התפרסמה בעיקר בזכות ספרה "מצעד האיוולת" בו מנתה שורה של החלטות גורליות במהלך ההיסטוריה של מנהיגים שהמיטו אסון על עמיהם. "הסכם אוסלו" תופס מקום של כבוד במצעד זה. ברברה טוכמן הייתה היסטוריונית גדולה, אך רק בערוב ימיה לימדה בהרווארד (נפטרה ב-1989). רוב ימיה עשתה קריירה עיתונאית: סיקרה את מלחמת האזרחים בספרד, את מלחמת העולם השנייה בלונדון המופצצת ועוד. רוב השנים עסקה בכתיבה היסטורית וזכתה פעמיים בפרס פוליצר היוקרתי על הישגיה. מה שמייחד את כתיבתה ההיסטורית הוא כשרון הכתיבה שלה ההופך את העובדות היבשות לאפוס מסעיר. ויותר מזה היא היכולת של ברברה טוכמן לרדת לפרטי הפרטים הקטנים של גיבוריה: איך הם מתלבשים, איך הם מדברים, מה הם אוכלים ושותים, מה המניעים הגלויים והנסתרים שלהם, מה הן חולשותיהם. ברברה טוכמן לא מעמיסה על הקורא ערימות של הערות שוליים מייגעות. רק בסוף הספר היא מונה את המקורות מהם שאבה את הסיפורים המרתקים. הכל מתועד, הכל מבוסס. אבל הכתיבה מרתקת כמו טלנובלה לבנות טיפש-עשרה. היא אורגת את הסיפור מאלפי פרטים קטנים ממקורות השאובים מיומנים אישיים, ממכתבים, מפרוטוקולים, מספרי זכרונות ומקטעי עיתונים. פרשת טקסס מופיעה אצלה בספר "מברק צימרמן" שראה אור לפני כמה שנים גם בתרגום עברי. כמו כל ספריה עוסק גם "מברק צימרמן" בארועים שחוללו תפנית דרמטית בהיסטוריה. במקרה זה מדובר באירוע שהוביל לכניסת ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה לצד בעלות הברית.

מדהים לראות עד כמה ארצות הברית של אז - אף שכבר הייתה בפוטנציה המעצמה הגדולה ביותר - גילתה חולשה. הגרמנים היו מסוגלים לאיים שיש להם בתוך ארצות הברית רבבות חיילי מילואים גרמנים שיילחמו וימנעו כניסת ארצות הברית למלחמה. ארצות הברית הגדולה עומדת חסרת אונים מול השכנה המקסיקנית שהמעצמות משחקות במגרש שלה. יפן מאיימת לפלוש מן החוף המערבי, וגרמניה מתכננת ברצינות פלישה מכיוון מקסיקו. אכן, האמריקנים לעולם לא יחזירו את טקסס למקסיקו. די להם במדינת עולם שלישי אחת בגבולם הדרומי. אילו היה יוסי ביילין אמריקני ומנסה לעשות שם מה שעשה באוסלו הוא היה מושלך לכלא. כי בארצות הברית יש חוק מפורש האוסר על אדם לא מוסמך לנהל משא-ומתן עם מדינות זרות בנושא מדיני.

הארוע הוא מברק ששלח שר החוץ הגרמני ארתור צימרמן לשגריר הגרמני במקסיקו ב-17 בינואר 1917. במברק הוא מודיעו כי גרמניה החליטה לפתוח במלחמת צוללות בלתי מוגבלת במטרה להביא לידי הכרעה במלחמה. וכדי למנוע מארצות הברית להתערב במלחמה מודיע שר החוץ הגרמני כי גרמניה תציע למקסיקו ברית שמטרתה "הבנה מצדנו שעל מכסיקו לכבוש מחדש את הטריטוריה האבודה בטקסס ניו מכסיקו ואריזונה". המברק הזה יורט ופוענח על-ידי הבריטים, אך הם שמרו את תוכנו בסוד. המברק נשלח שלושים חודש לאחר פרוץ המלחמה, שהפכה למרחץ הדמים הגדול ביותר בהיסטוריה עד אז. בקרב אחד על נהר סום איבדו הבריטים שישים אלף חיילים. בוורדן נהרגו חצי מיליון חיילים משני הצדדים. הקטל נמשך בלי שחלה תזוזה משמעותית בעמדות הצדדים. בראש גרמניה עמד קייזר מטומטם שחלם לרשת את האימפריה הבריטית. הוא היה מוקף חבר שרים ויועצים חסרי עמוד שדרה. צרפת כבר הייתה אז רקובה. בריטניה הייתה עדיין אימפריה והייתה נחושה לנצח ולא לאבד את מעמדה כמעצמה.

מבין כל הנימוקים שהועלו נגד "שתי מדינות לשני עמים" דומה כי נשכח נימוק מרכזי אחד. והוא: כל מדינה פלשתינית שתקום תהיה מדינת עולם שלישי. יש כמה דברים המשותפים לכל מדינות העולם השלישי. רובן ככולן מדינות הנשלטות בידי משטרים רודניים מושחתים ומשחיתים. מן העובדה הזו נובעות עיקר בעיותיהן של מדינות אלה. המשטר המושחת אינו משקיע בתשתיות, בחינוך, ברווחה, בפיתוח ובייצור. הוא מקצה את המיליארדים הרבים המגיעים אליו (מסיוע מן המדינות העשירות, מתמלוגי נפט, ממכירת אוצרות טבע) בעיקר לרווחת שכבה קטנה שמסביב לשליטים. בהיעדר השקעה בתשתיות ובחינוך, בלי השקעה בפיתוח ובייצור, אין שום סיכוי למדינות אלה לצאת ממצבן. הסיוע בן המיליארדים וההכנסות העצמיות נבלעות כולן לכיסי השליטים. ההמונים נשארים בבערותם, בפיגורם, בסבלם, בתסכולם ובעוניים הנצחי. קו נוסף המאפיין את מדינות העולם השלישי הוא השקעת המשאבים שיש להן בעיקר למטרות של האדרת השלטון, פיתוחים צבאיים, תוקפנות כלפי מדינות קרובות ורחוקות. עם מדינות העולם השלישי נמנות קוריאה הצפונית ועוד כמה מדינות בדרום מזרח אסיה. חלק גדול ממדינות אפריקה, חלק גדול ממדינות דרום אמריקה. עם מדינות העולם השלישי נמנות כל מדינות ערב, ללא יוצא מן הכלל. ההבדלים בין מדינות ערב השונות הם הבדלים כמותיים ולא איכותיים. אף אחת ממדינות אלה לא עשתה מאומה כדי לקדם עצמה במישור הכלכלי. די להשוות את מדינות ערב למדינות כמו קוריאה הדרומית, טייוואן ומדינות רבות אחרות שהפכו ממדינות מפגרות למעצמות תעשייתיות בכמה עשרות שנים. במדינות ערב יש אלמנט נוסף שאינו קיים במדינות אחרות של העולם השלישי: קנאות דתית חשוכה ושנאת זרים קטלנית. בקרוב תתווסף להן מדינת פלשתין, שלא תהיה שונה מהן בקווי המיתאר היסודיים.

נוכח היעדר כל סיכוי לנצח החליט הקייזר על הפעלת מלחמת צוללות ללא הגבלה, שתביא להבסת בריטניה על-ידי החנקת האספקה אליה. הנשיא וילסון שאף להיות מתווך שיביא פשרה ליבשת אירופה המדממת. וכה חזקה הייתה שאיפתו שהיה מוכן לבלוע בלא תגובה שורה של מעשי פרובוקציה גרמניים. רק בשלב מאוחר של המלחמה הביאו הבריטים לידיעת נשיא ארצות הברית, וודרו וילסון, את תוכן מברק צימרמן. חשיפת המברק ברגע המכריע הניעה את וילסון להחליט על התערבות ארצות הברית במלחמה. מעניין לראות עד כמה השתנה עולמנו בפחות מ-90 שנים. העולם של 1917 הוא עולם שבו בריטניה היא מעצמה אימפריאלית, יפן שואפת להיות מעצמה אסיאנית (וכבר נזרעים אז זרעי פרל הארבור). סין היא עדיין ענק רדום, הנתון למרמס. רוסיה מדממת על סף מהפכה שתשנה את פניה ואת פני העולם.

עם הפלשתינים האלה רוצים לעשות שלום - [קישור] דמוגרפיה וגיאוגרפיה בארץ ישראל - [קישור] אוצר צילומים של PALESTINE הריקה - [קישור] המפה הגדולה של הארץ הריקה - [קישור] הסכסוך עם הפלשתינים במספרים - [קישור] מצעד האיוולת של אהוד אולמרט - [קישור]