משטרת ישראל, הפרקליטות ובתי המשפט רושמים לעצמם בימים אלה ציון "מעולה!" עובדה מוכחת היא שלאחר שנים של מעקבים ומרדפים ננעלו רבים מראשי הפשע בישראל מאחורי סורג ובריח. אינספור ימי עבודה שהושקעו יחד עם מיליוני שקלים או דולרים הניבו את התוצאה המרשימה הזאת ואפשר סוף-סוף לרבוץ על זרי הדפנה.
ואני שואל: נוּ, אז מה? אומנם הפושעים במאסר, אבל מה עם הפשיעה? את הפשיעה אי-אפשר לשפוט או לאסור! צריך לבלום אותה, לצמצם למינימום, לעשות איזה דבר בדרך לביטול חלקים ממנה ו... נאדה! הפושעים ממשיכים לנהל את הפשיעה באין מפריע גם מתוך התאים הסגורים כביכול. מה הטעם בהשקעות האדירות של המדינה למיגור הפשיעה כשזו אינה נפגעת כהוא זה?
העסקים ימשיכו לשלם דמי-חסות, הסחר בנשים לא יחדל, מכוני ההימורים והליווי לא יינעלו, הסמים יישאפו אל נחירי המסוממים וסוחריהם לא ישביתו את העסקים, הפריצות והגניבות של מזומנים, תכשיטים ומכוניות יגבירו את פעילותם, ומשטרת-ישראל תמשיך לעקוב ולטמון פחים לפושעים כשהיא מזניחה לחלוטין את העיקר - הפשיעה.
שירות בתי הסוהר, האחראי על הפושעים השפוטים, ממיין ומפזר אותם במתקני הכליאה ברחבי הארץ, דואג לרווחתם, לבריאותם, לתזונתם, לחינוכם ואפילו לשיקומם, אבל אין לו מנדט ולא יכולת למנוע את הפשיעה הנובעת מהם כמעיין תמיד! לכל פושע בכיר יש גדודי חיילים מחוץ לבית הסוהר הסרים למשמעתו והדואגים שפס ייצור הפשיעה ידפוק כמו שעון שוויצרי. הנזק של פושע כלוא אינו מתמעט בעטיו של המאסר, נהפוך הוא! הוא רק הולך ומאמיר, עולה וגואה.
מיגור הפשיעה מחייב שילוב זרועות בין משטרת-ישראל ושירות בתי הסוהר והקמת יחידה שתשים לה למטרה שמירה הדוקה על המרחב בין הפושע הכלוא לבין הפשיעה, שהוא הגורם המרכזי בה, מחוץ לחומות הכלא. הדבר יחייב התערבות בסוד שיחו של הפושע בכל דרכי ההתקשרות שלו מן הכלא החוצה - במכתבים, במסרים שבעל-פה דרך אסירים משתחררים ו/או יוצאים לחופשה וכמובן בשיחות טלפון המתנהלות כיום באופן חופשי לגמרי.
השר לביטחון פנים החדש, יצחק אהרונוביץ', יכול לבצע את התפנית הנחוצה הזאת שתירשם על שמו לעולמים וממנה ילמדו בכל העולם. מלאכת מיגור הפשיעה אינה מסתיימת עם גזר הדין המושת על הפושע! זוהי רק ההתחלה! מכאן והלאה נדרשת פעילות שוטפת יומיומית לבידוד הפושע מן הפשיעה. רק בכך יהיה טעם להשקעה העצומה בעבודתם של המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט.