קטונתי מלהשיא לך עצות, וודאי בתחום המשפטי, אך מצאתי בכל זאת לנכון להעיר מספר הערות באשר למצוקה בה נמצאת מערכת המשפט בכלל, ובית המשפט העליון בפרט. המתקפות משולחות הרסן כלפי מערכת המשפט עלולות לשים לאל את הדמוקרטיה הישראלית, אף על-פי שלעניות דעתי, לא הגענו אל פי התהום.
ניסיתי לגייס את כל התעצומות האינטלקטואליות שלי כדי להבין מדוע הגענו עד הלום ביחסים שבין מערכת המשפט לבין המערכת הציבורית-פוליטית, וכן מדוע היה צורך בהפקתה של תוכנית מיוחדת בה יסבירו מיטב שופטי העליון פסקי דין מכוננים? אודה ולא אבוש: לשאלה השנייה לא מצאתי מענה הולם, ייתכן שמפאת בורותי, כי רבה, במשפטים. יורשה לי לציין בפנייך שלמרות גילי הלא קונבנציונאלי המתאים ללימודי משפטים, בכל זאת "חטאתי" והתלהבתי. גם כסטודנט למשפטים, אינני מצליח להבין את הקשר שבין סדרה טלוויזיונית לבין הגדלת הסיכויים שתובנות הציבור בפסקי דין, וממילא באמון במערכת המשפט, יגדלו משמעותית. יורשה לי לציין בפנייך כמה מן הסתייגויותיי.
כדי להבין פסקי דין יש צורך לקרוא אותם ולהחזיק במיומנות מינימלית להבנתם. לא כל אדם מן היישוב מבין את ההבחנות הרפואיות המפורטות על פני דפים רבים, אלא את הדיאגנוזה והטיפול. בדיוק כך לגבי פסקי הדין. אדם מן היישוב איננו מבין לא את מהות דיני הראיות, לא את סדרי הדין הפלילי או האזרחי, לא כבילות ראיות או עדויות וכדומה. אפילו סטודנטים למשפטים, רחמנא ליצלן, מחויבים ללמוד נושאים אלה היטב. איך ציבור שאיננו מבין בכלי משחק מסוגל להבין את המשחק כולו? שווי בנפשך שבור ועם הארץ במשחק שח וכלליו מבקש לשחק נגד אלוף העולם. הייתכן? פסקי הדין כתובים בשפה שאיננה נהירה למרבית הציבור. תכני פסקי הדין מעוררים חילוקי דעות, לפעמים קשים ביותר, לא רק בקרב הציבור אלא דווקא בקרב השופטים עצמם. האם גברתי מאמינה שבהסברים למשך שעה או מחציתה בטלוויזיה, הציבור יבין את מה שרבים לומדים חודשים או שנים?
הסוגייה השנייה בעייתית הרבה יותר. בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ נראה היום מנוכר מאי-פעם, ובעיני רוב הבריות, מנותק מן העם. כאן שורש הבעיה וכאן טמונה הסכנה האמיתית. תשאל גברתי מה קרה לנו, כחברה, שכך פני המציאות? לעניות דעתי, בג"צ, על שופטיו השונים, לא הפנימו את העובדה שהחברה הישראלית השסועה, המסוכסכת והמתגוששת, איננה מסוגלת להכיל את הכרעות בג"צ במיוחד בנושאים המפלגים ביותר את החברה: דת ומדינה והסכסוך הישראלי-פלשתיני. הפוליטיקה גברה על הכל, האמת כואבת ומרגיזה, ההקצנה הגיעה לממדים מדאיגים, ובג"צ איננו מסוגל למלא את תפקיד "השופט" ההגון כאשר השחקנים רבים מאוד. אולי הרוב, מאמינים ש"השופט" איננו אובייקטיבי. ראוי, אם כן, שגם בית המשפט העליון וכלל מערכת המשפט יעשו בדק בית רציני וינסו למצוא פתרונות שישנו את תדמיתו. למותר לציין שאין בדברים אלה כדי להטיל חלילה אשם, אלא להאיר באור זרקורים ולהצביע על הבעיה.
לבסוף, יורשה לי להצביע על הבעיה העיקרית, החשובה ביותר. מעבר לכל ההתפלפלות המשפטית ודרכי העבודה של כלל מערכת אכיפת החוק, נמצאת המציאות שאיננה ניתנת לסתירה. כפי שאדם פשוט כמוני מבין, מתפקידם של מערכת אכיפת החוק, ובכלל זה בתי המשפט, להרתיע שמא לא תפשוט את החברה את כל ערכיה. ומה המציאות? האלימות גואה, השחיתות השלטונית מתגברת ואפילו לא הגענו לקצה, ההשתוללות בדרכים והמחיר שלה בחיי אדם עצום, משפטים המתנהלים שנים ואורכם כאורך הגלות, ולבסוף תוצאות אין. כל אלה הם מנת חלקם של האזרחים, משמע מבחן התוצאה. במבחן זה, אליבא דמרבית הציבור, מערכת אכיפת החוק ובתי המשפט נכשלו.
אם המציאות לא תשתנה מן היסוד, שום סדרה לא תשיב את כבודה הנרמס, שלא בצדק, של מערכת המשפט.