אחרי שהשווקים הפיננסים רעדו בחורף האחרון, ולאחר שהשווקים הפיננסים ביצעו פניית פרסה כלפי מעלה בחצי הראשון של שנת 2009, החלו המשקיעים לחפש את הטרנד הבא בשוק המניות והחוב.
טיבו של השוק הפיננסי בא לידי ביטוי בחיזוי מסוים של הכלכלה הריאלית, שהיא בעצם האמת של כל צרכן וצרכן, כל חברה עסקית וכל שכיר באשר הוא שכיר. כולם ככולם צורכים מוצרים ומוציאים כסף, וזה מה שמניע כלכלות בכל העולם ומכאן, הדרך מתורגמת לרווחי החברות הנסחרות בבורסה אשר מתורגם, שוב, לשינויים במחירי ניירות הערך ולתנודות בשווקים הפיננסים.
תקופת משבר, כמו גם תקופות גאות, נעות כמעט תמיד סביב מצבן של החברות הנסחרות בבורסה אולם יש "משקולת" נוספת שלא כולם רואים ולא כולם מודעים לה - המשקולת הפסיכולוגית.
כאשר כלכלנים ראשיים, נגידי בנקים, ראשי קונצרנים גדולים ועוד שועים כלכליים אחרים מדברים על משבר פיננסי חמור, הם מניעים את גלגלי הפסיכולוגיה יותר מאשר את גלגלי הכלכלה. כאשר רוכשי השירותים השונים והצרכנים השונים שומעים שחורות הם נאלצים, לפעמים אף בתת מודע, להסתגר בחומות וירטואליות המונעות מהם לצרוך כבעבר אף על-פי שהנתונים האישיים מאפשרים רמת צריכה זהה לחלוטין. הפחד השורר, כפי שמשתקף מדברי הכלכלנים הבכירים, מחלחל לשכבות הצורכות וההאטה בצריכה מחלחלת לרווחי החברות ומכאן לירידה ברווחיות ומכאן לירידה בשוויין כפי שמשתקף ממחירי המניות בבורסה.
לפעמים ציבור הצרכנים מפסיד פעמיים - פעם ראשונה כתוצאה מירידה בצריכה ופעם שנייה כתוצאה מירידה בערך הנכסים הפיננסים המוחזקים על ידו. דוגמה בולטת הייתה בחורף האחרון כאשר ציבור רחב נפרד בכאב ממכשירי חיסכון ארוכי טווח לאחר הפסדים כבדים ומעבר למכשירי חיסכון פחות תנודתיים, ואז קרה שהשווקים הפיננסים ראו תקופת פריחה שהחזירה חלק ניכר מההפסד שלא חילחל לציבור. גרועה מכך היא העובדה שכבר היום ישנה סוג של בועה במכשירים הפחות תנודתיים ואפשרות שגם פה יהיה סוג של דיפולט (ירידה) בערך הנכסים ושוב הציבור יפסיד.
לסיכום אפשר לכתוב כך: במידה והפסיכולוגיה תשלוט - כך ייראו פני הדברים. לאור ההיסטוריה כנראה שככה ייראו פני הדברים מכוון שזהו טבע האדם, אולם יש לזכור שבמרבית המקרים הכלכלה אכן מנצחת אולם התנודות בשווקים הפיננסים הינן על בסיס פסיכולוגי של פחד ותאווה, צניעות וחמדנות ותקופות רווחה וצמצום.