לפי סיפור עקשני שמעולם לא הוכחש, כמה ימים לאחר נצחונו של ריצ'ארד ניקסון במירוץ לנשיאות ארה"ב ב-1968 הגיע לברך, בשם המלך, המיליארדר הסעודי עדנאן חשוגי. בלכתו, "שכח" את תיקו ובו מיליון דולר במזומן. הוא חיכה במלונו לטלפון בנוגע לתיק הנשכח ומשזה בושש לבוא ידעו הסעודים כי וושינגטון עומדת למכירה. מאז הפך הכסף הסעודי להסבר למהלכים אמריקניים רבים. נשיאים לשעבר, פקידים בכירים, שדולות, חברות יחסי ציבור, ספריות נשיאותיות, מפעלי צדקה, קתדראות באוניברסיטות, איש לא קופח. פקידים וושינגטוניים יודעים עד כמה השתלמה לקודמיהם הנאמנות לאינטרסים הסעודיים כשלאחר פרישתם משרות המדינה התברגו לארגונים ולחברות הקשורים עם סעודיה.
הרקבון הזה מסביר חלק ניכר מהתנהלותה של ארה"ב במזרח התיכון, אם כי תמיד השכיל הממשל לתמרן בין הרצון הערבי לבין המציאות שאילצה אותו לתמוך בישראל, המהווה נקודת משען דמוקרטית אמינה ובעלת עוצמה. כך איפשרה וושינגטון את מבצע "חומת מגן", אך בלמה את חיסול ערפאת. סיפקה נשק לישראל אך מעולם לא איפשרה לה ניצחון אמיתי. התנגדה לישיבה ביש"ע אך ריסנה את לחצה.
כל זה השתנה אצל אובמה, אידיאליסט שמאלני רדיקלי, שלא התבגר מאז ימי הקמפוס העליזים ונותר כאחרון הסטודנטים המאמינים בתעמולה האנטי ציונית ואף האנטי אמריקנית המדוקלמת באוניברסיטות המערב. הטלפון הראשון שלו כנשיא היה דווקא לאבו מאזן, המייצג את התביעה הערבית על ארץ ישראל, במקומנו. רודף הצדק מהבית הלבן שלא מצא לנכון לגבות את ההתקוממות באירן מפייס באופן המתרפס ביותר דווקא את כל רודני העולם ורואה בישראל את מקור כל הרע. ארה"ב של אובמה ערקה למעשה אל "ציר הרשע".
כדאי שבישראל יתחילו לקלוט שמדובר במשחק חדש שבו הקידה למלך הסעודי והנעליים מול הפרצוף של נתניהו הם כל הסיפור. ממשל אובמה אדיש לעצם קיומה של ישראל, בהתאם להלכי הרוח האנטי ציוניים האנטישמים בקמפוסים במערב. אין שם שום בעיה לדחוק אותנו לגבולות שאינם ניתנים להגנה, וחיסולה של ישראל לא יקלקל להם את ארוחת הבוקר, לחלקם אפילו להפך.
המסקנה היא שהעימות בלתי נמנע, וככל שיקדים כן ייטב. כי ככל שניסוג ונעצים את כוחה של הרשות הפלשתינית כן יקשה עלינו לעמוד על שלנו בהמשך. כניעה גוררת כניעה ויכולתנו להתנגד רק תיחלש. אין ברירה, חייבים להיערך לקיום ללא גיבוי אמריקני.
אך מדיניותו של אובמה תרסק אותו. הוא הופך את ארה"ב לסמרטוט בזירה הבינלאומית, ניגש לבעיות היסטוריות אדירות בנאיביות של ילד ואף מסבך אותן באיוולת אינסופית. בתוך החברה האמריקנית הוא מתנהג כפיל בחנות חרסינה ורוכש לעצמו אויבים מרים המחכים לנפילתו הראשונה.
העם האמריקני ברובו איתנו. שם, מי שרוצה להיבחר מתחשב בקהל מצביעיו, למחוקקים בבתי הנבחרים יש כוח אמיתי לבלום את הנשיא ויש לנצל זאת. לכן יש לנווט את העימות עם אובמה למגרש נוח. הוא תובע הקפאת בנייה יהודית במזרח ירושלים? ממשלה חכמה הייתה יוזמת שם בנייה נרחבת והופכת את ההתנגדות האמריקנית לירושלים למוקד העימות שמסביבו ניתן לאחד את הציבור בארץ, את יהודי העולם ואת ידידינו הרבים בארה"ב. עם מעט חוכמה ישראלית, ירושלים עשויה להיות קו פרשת המים שממנו תתחיל נפילתו של הנשיא האמריקני העוין.