ליכודניקים, הבוחרים ממתינים לכם אונליין

המטרה הראשונה של קמפיין האינטרנט הייתה לייצר תוכן בזמן אמת וכל הזמן, וזאת גם כדי ליצור מעין BUZZ סביב המפלגה, סביב ביבי נתניהו והנבחרים, כדי להניע לפעולה מתנדבים וגם להשתמש בו ככלי שייתן מענה לתקיפות מילוליות מצד המפלגות היריבות. בניגוד לארה"ב, שם אזרחים שונים (סלבריטאים פחות או יותר) יצרו תכנים בזמן אמת, שירים, קליפים, תכנים שהם ויראליים ברשת, בארץ נראה שאנחנו עדיין נמצאים בחיתולים. אומנם כל אחד יכול לפתוח כרטיס דרך האתר, וליצור קבוצות ומפגשים - מעין תהליך של 'לרדת לעם', אולם התהליך לא אפקטיבי עדיין, כי זה לא נעשה בצורה המונית ולא ספונטני מספיק. איפה היו ההצלחות של יצירת התכנים בקמפיין הליכוד? 1. כשהפוליטיקאים הפכו את הטכנולוגיה של האינטרנט לישירה ולא עברו דרך יועצים רבים שכותבים בשמם. למשל כשנתניהו צולם ישירות מדבר בווידאו בגובה העיניים וקרא להתנדבות 2. כשהשתמשו בכוח של המשתמשים, למשל כשמתנדבים מהבית השתמשו בטלפוניה דרך הרשת לגייס עזרה ותרומות ובכך חסכו לליכוד כספים רבים. 3. שימוש בהומור בתכנים ובכך היה אפשר להגיע לקהל גדול יותר - למשל נסראללה וציפי לבני חותכים את העוגה של ירושלים. איפה זה לא עבד ברמה הכללית? 1. תכנים שליליים - למשל המסרים של "ציפי? זה גדול עליה" היו בעייתיים מאוד. סני סנילביץ בשלב זה אמר שאנשי הקמפיין של הליכוד רצו קמפיין יותר חיובי ומסרים אלו בעצם הונחתו עליהם בניגוד לרצונם. 2. ניסיון לעבוד עם טכנולוגיה סלולרית כאשר אין מספיק ניסיון וידע. 3. המועמדים לכנסת לא באמת חיים את יצירת התכנים היומיומית המקוונת ובעצם, לא הם יוצרים את התכנים. פולישוק כבר אמרנו? החסמים העיקריים ליצירת תכנים בקמפיין אינטרנטי הם: 1. אי-אמון מצד המערכת והיכרות מועטה עם האינטרנט והמדיה הדיגיטלית. 2. החלטה על הפניית משאבים - האם זה יהיה אינטרנט או שילוט חוצות. מה ישיג את המטרה יותר טוב. 3. קשה להשיג תשומת לב וזמן מצד המועמדים לכנסת ולראשות הממשלה. 4. הפיכת אתר הליכוד והאתר של נתניהו לאחד היא בעייתית לטעמי. חוסר ההפרדה בין האדם לבין האידאולוגיה, העצמת היחיד על פני המפלגה, לא עוזרת לדעתי למפלגה שממשיכה ומעצימה את תהליך ההתפוררות שאותו חוות כמעט כל המפלגות.

הליכוד בנה מסד נתונים או בלשון העם מאגר מידע מפנקס הבוחרים של אזרחי ישראל בעלי זכות הבחירה. בשלב הבא, מכיוון שלליכוד היה חסר מידע רב מסוגים שונים על הבוחר שכן "פנקס הבוחרים רדוד באיכותו", היה צורך לעבות את מסד הנתונים הזה. את עיבוי מסד הנתונים עשו באמצעות הוספת אי-מיילים, טלפונים, שדות מידע שונים כגון, למשל, האם אותו אזרח תומך בהם או לא ומה הוא אכן מוכן לעשות. בשלב הבא, התרחש תהליך של טיוב נתונים, שבו מנסים לשפר את איכות המידע שיש להם. על-פי מנהל קמפיין האינטרנט של הליכוד, הליכוד הפעיל חברות טלמרקטינג שהתקשרו וניסו להשיג מידע "טוב" (דהיינו עדכני, מדויק ומקיף יותר) על האנשים שהיו במאגר המידע. בעקבות התהליך הזה נוספו לליכוד עוד 50 עד 60 אלף בתי אב במסד הנתונים. אני מניחה שהיו חוסכים לעצמם עבודה אם פשוט היו לוקחים את מסד הנתונים של קדימה שכנראה די דומה לזה של הליכוד. כך, שלב אחר שלב, הליכוד הוסיף עוד ועוד נתונים לגבי האזרחים והגענו למספר "המרשים" של 780 אלף רשומות. כל רשומה היא מידע שונה על כל אחד מאיתנו כאשר מטרת הביניים היא לייצר צבא של מתנדבים, ומטרת-העל היא הנעה לפעולה ביום הדין, דהיינו יום הבחירות - כלומר ברגע שתינתן הוראה לפעולה תהיה אפשרות לתפעל את צבא המתנדבים הזה.

ניסיתי לדמיין ברוחי את מאגר המידע של הליכוד. איני משלה את עצמי, זהו הבסיס לגיוס אנשים לקמפיינים כמו גם הבסיס למודיעין עסקי וברור לי שכך נהגו גם שאר המפלגות. אולם כמה שאלות שחשוב שתישאלנה - האם המאגר הזה קיבל אישור מטעם רשם מאגרי המידע? האישור עצמו אינו חשוב, כמו תהליך פיקוח על המידע הנאסף לגבי האזרחים השונים, "צבא המתנדבים". האם בתור אזרח, ואולי אפילו אזרח שמוכן להתגייס למען הליכוד, יידעו אותי על המידע הנאסף עלי? מה וכמה? האם יש לי יכולת לבקש להסיר את המידע הזה ממסד זה? לגבי השאלה האחרונה - כן, ניתן להסיר אותי מרשימות התפוצה, אולם לא, אל תשלו את עצמכם - המידע לא הוסר ולא יוסר ממאגר המידע. לעד ישכון שם. אני אישית (ואיני פעילה פוליטית באף מפלגה) קיבלתי שלושה אי-מיילים במקביל בנושאים שונים מהליכוד יותר מפעם אחת - מה שמעלה אצלי תהיות לגבי רמת האינטגרציה הבעייתית של מסדי הנתונים שלהם. הכפילות והיתירות מלמדות אותי שהנתונים שלי "נסחרו" או "הועברו/הועתקו" בין גורמים שונים אשר אחראים על היבטים שונים של הקמפיין בליכוד. כלומר, רמת הפרטיות של הנתונים שלי (שלהזכירכם, מלכתחילה לא קיבלה את אישורי ואין לי מושג מהיכן קיבלו אותם) שואפת לאפס. אין פרטיות. לא רק שאין פרטיות, הקמפיינרים הופכים בימים הקודמים לבחירות לספאמרים במודע. מילא פרטיות אפסית בתקופת הקמפיין, בהמשך נראה מה קורה עם הנתונים שלנו היום.

אחת הבעיות עם קמפיינים זו האשליה שמוכרים לבוחר. האינטרנט רק מעצים את התהליך הזה, בשל יכולתו לתת את ההרגשה לבוחרים פוטנציאליים, שאכן אותם פוליטיקאים הם שם עימם באותו רגע ובצורה הכי ישירה שיכולה להיות. הפתיחות והשקיפות נותנת לאנשי הקמפיין ולמפלגה (שלא קיימת כמעט פיזית) הרבה כוח. אבל מה קרה לאתר הליכוד לאחר הבחירות? הכל התנדף. התכנים הפסיקו להיות מיוצרים, 'היד הנעלמה' מאחוריהם נעלמה וכבר איננה. סני סנילביץ, מנהל הקמפיין, לא שולב במערך היועצים הקבוע של ביבי נתניהו, כהוכחה שהטכנולוגיה לאחר הבחירות נחשבת בליכוד פחות. לא רק זאת, אלא גם תקציב מינימלי לתחזוקה נאותה של הקשר עם הפעילים והבוחרים במאגר לא הוקצה וכנראה בפעם הבאה שהם ישמעו מהליכוד זה יהיה בבחירות הבאות. מה קרה למידע הרב עלינו? איפה הוא נשמר? לדברי סני סנילביץ - המידע עדיין אצל הליכוד. מי משתמש בו? אף אחד כרגע, "לצערו". ייתכן שהבעיה היא במודעות של הנבחרים שלנו לגבי המשמעות של הפרטיות שלנו. אם אתרגם את הדברים הללו - הליכוד כרגע מחזיק המון נתונים עלי, שאיני יודעת מה הם, ואיני יודעת למי יש גישה אליהם או איזה שימוש יעשה בהם. ומי שומר עלינו מפניהם? מיותר לדבר על אסטרטגיית-על בה המפלגה מחליטה בצורה מסודרת מה עושים עם המידע עלינו. הנה הצעה אחת: אם אכן כמפלגה החלטתם להצטרף לעולם המקוון וגיליתם את כוחו המדהים (אגב אובמה גייס 670 מיליון דולר ורובם היו דרך רשת האינטרנט), דעו כי הבוחרים ומשתמשי האינטרנט אינם פתיים. אם אכן ביקשתם מהפוליטיקאים שלכם להיות שם בכל רגע ובאופן ישיר, אתם לא יכולים להפסיק את זה יום אחרי הבחירות. שכן בפעם הבאה אף אחד לא יאמין. ללא האמון יהיה קשה להחיות את התהליך הוויראלי של תמיכה במפלגה. אף אחד לא אוהב להיות פראייר או להיחשב כמנוצל. שוב ראו למשל את האתר של אובמה אותו הוא מתחזק באופן שוטף כמו גם הגישה אותה הנהיג לגבי של פתיחות ושקיפות (לדוגמה ראו את [קישור] או את [קישור]). זה לא רק מתק שפתיים, זו גם עשייה. וזה חסר בפוליטיקה הישראלית. הייתי רוצה לראות את הפוליטיקה מודעת יותר לפרטיותם של הבוחרים, מחזרת אחרי האזרחים לא רק כשצריך אותם אלא כתהליך קבוע של דיאלוג בין הצדדים, בו באמת מקשיבים לעם. תהליך אמיתי באינטרנט הוא דו-סטרי. פוליטיקאים שמבקשים תמיכה באינטרנט מתחייבים להיות שם גם לאחר הבחירות ולקיים דיאלוג עם הציבור בנושאים הקשורים למילוי תפקידם. למשל, אילו ביבי היה מעלה לדיון את נושא המע"מ על פירות וירקות באינטרנט היה מגיע כבר בתחילת הדרך למסקנה שהגיע בסופה, שהנושא מעורר כעסים רבים. דוגמה אחרת: בימים אלה, הוא יוזם רפורמה במינהל מקרקעי ישראל מתוך כוונה להיטיב עם האזרחים. מדוע אינו משתמש באינטרנט על סוגיו השונים (בלוגים, פורומים, טויטר, פייסבוק וכדומה) על-מנת לערב את הציבור ברפורמה, להעביר לו מידע מדויק יותר על היקפה ולאפשר יוזמות ציבוריות לתיקונים. ולנבחרינו (ביבי, ציפי ואהוד) הנה הצעה - המתחיל מלאכה, אומרים לו סיים אותה. ארבע השנים, לכל היותר, בממשלה ייגמרו מהר מאוד, ואז תגלו ששוב אתם צריכים את כוח הבוחרים. אלא שהפעם הבוחר לא יהיה שם באותה צורה כמו קודם.