אין לי ניסיון גדול בהשכנת שלום, אפילו בין הילדים שלי אני לא ממש מצליח, ודי לבוא לביתי ולשמוע את הצעקות בינהם על הטלוויזיה, האינטרנט או מי ירוקן את מדיח הכלים. אבל שתיים-שלוש עצות לא רעות כבר נתתי בחיי בענייני פרסים. תשאל את פרס ספיר. באיחור של חודשיים וחצי קיבלו עצה פומבית שנתתי להם באתר זה, לבטל את הפארסה הזו, פרס ספיר ולבסוף הם אכן ביטלו.
(
[קישור])
אבל יש פארסה גדולה יותר מפרס ספיר שלנו, פרס נובל לשלום לשנת 2009. ביני בינך ובין הקיר כמו שאתם האמריקניים אוהבים להגיד. אתה לא ראוי לפרס. עדיין לא. לא רק שאתה לא ראוי לפרס, עצם הענקתו לך מזיקה לעניין השלום העולמי, כי עכשיו גם תאבד את המוטיווציה להשכין באמת שלום, כי פרס כבר יש לך בכיס אז בשביל מה להתאמץ?? אחד הפתגמים הכי יפים במקורות שלנו הוא "אין הברכה שורה אלא בסמוי מן העין", ואתה כבר יש לך פרס נובל ותהילת עולם על השכנת שלום, עוד לפני שהגיעה הברכה, שלא לדבר על שלום.
אז זו העצה: כנס מסיבת עיתונאים בבית הלבן, תודה בלב שלם לוועדת הפרס בשבדיה (לא צריך בהזדמנות זו להכניס להם על שיקול הדעת העקום של השבדים) ודחה את הפרס בנימוס. תן כותרת קצרה לכל העניין: זה לא הזמן הנכון. ביננו, ממילא הכסף לא ילך אליך לכיס, ועם העצה שלי תקבל תהילה אף יותר גדולה. יפסיקו ללגלג עליך.
דחה את הפרס ותגיד שאחרי שיהיה שלום במזה"ת, אחרי שאירן תתפרק מהנשק הגרעיני המאיים שלה, אחרי שיהיה שלום באפגניסטן, אחרי שחיילי ארה"ב ישובו הביתה מעירק כי יהיה שלום שם, אחר שאפריקה תפסיק להרוג את עצמה לדעת במלחמות אזרחים איומות ונוראות, אחרי שיתפוגג המתח בין רוסיה לגרוזיה ועוד ועוד, תתכבד לשוב וליטול את הפרס הזה. מה איכפת לך הוא ממילא ימתין לך.
תאמין לי כולם יגידו לך, ברק-חוסיין, שיחקת אותה בגדול
אתה אפילו משוחרר לתת לי קרדיט על העצה..
יוסי ריבלין
ישראל (המזה"ת)