ח"כ זאב ביילסקי, איש יקר והגון, המשמש כממונה מטעם וועדת הכספים של הכנסת לנושא השבת כספי ניצולי השואה, פנה ליו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, בדרישה לכינוס דחוף,
על-מנת לדון באי העברת כספי תרופות לניצולים, כפי שהבטיחה הממשלה.
"מדובר במעשה מביש ובהתעמרות בנזקקים, חסרי ישע אשר שרדו את מחנות ההשמדה, אך קורסים תחת גלגלי האדישות והביורוקרטיה", אמר ח"כ ביילסקי.
להזכירכם לפני מספר חודשים הייתה זו שרת הקליטה הגברת סופה לנדבר, שנפגשה עם השר 'המתרווח' לענייני רווחה,
כדי לדון בנושא מימוש הבטחות הממשלה לניצולי השואה, וכפי שהבנתם עד כאן, היה מפגש זה חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של מפגשים עקרים, מתיימרים ומתעמרים ושל וועדות סרק, שתכליתן כך נראה, להמשיך את גזילת כבוד שארית הפליטה של שואת העם היהודי.
שאט נפש ממלאת את ליבי למראה האדישות המופגנת כלפי ניצולי השואה האומללים מצד רוב נבחרי העם, שרי ממשלה, ראשי ממשלות ואפילו מערכת המשפט האדישה, אלו הנמנים על-פי ההגדרה עם בני העם היהודי הרחמן.
אילו היה הדבר בידי, הייתי נותן לנבחרי הציבור שלנו את הזכות המפוקפקת להיות ניצולי שואה חסרי אונים למשך חודש אחד בלבד, אז אולי היה נשבר מעטה הקרח והאטימות העוטפים את ליבם.
אולי כך היו מבינים סבל מהו.
אולי כך היו מבינים צדק, מוסר, זכויות אדם וחמלה מהם ומפסיקים להתעלל 'באוד המוצל', שכוחו הולך ותם.
קשה להאמין שמדינה המכנה את עצמה מדינה מערבית נאורה, מדינה המתקוממת לנוכח האשמות שווא כלפיה על פגיעה כביכול בזכויות האדם של אויביה, מסוגלת להתעמר בקיצוניות גדולה כל-כך דווקא באזרחיה הקשישים, ניצולי שואה, נכי גוף ונפש מוכים וחסרי אונים.
הנאצים עשו את השואה מתוך שנאה מפלצתית לעם היהודי ואילו גרמניה החדשה לקחה אחריות ופיצתה את הניצולים בכספים רבים שהועברו לרשות המדינה. אך מהו הטיעון המוסרי היכול להצדיק את התנהגותה הבלתי אנושית של ממשלת ישראל כלפי ניצולי השואה? איך יתכן שרק במדינה היהודית טרם הבינו שכספי השילומים אינם שייכים לקופת האוצר, כי אם לניצולים בלבד! תשובה- אין!
בלתי נסבלת היא המחשבה, שאין איש אמיץ אחד בממשלת ישראל המסוגל אחת ולתמיד לסיים את הסאגה המבישה הזאת של הניצולים ואלמלא היה מדובר בטרגדיה לאומית נוראה ובסבל רב כל-כך של ניצולי שואה, אפשר היה להגדיר את התנהגות המדינה הבלתי אחראית, בלתי מוסרית ובלתי הגיונית בעליל, 'כתיאטרון אבסורד'. "קומדיה" טרגית בלתי אנושית של מזימות, שקרים, נבזות וערכים שפלים, שרק לב אבן יכול היה להביא לעולם.
מישהו זוכר כמה פגישות ציניות ומבזות קדמו לבקשת הישיבה הדחופה הזאת של ח"כ זאב ביילסקי?
פגישות שתוצאותיהן היו ידועות מראש ואשר פרט לזלזול מחפיר בכבודם ובבריאותם הרופפת ממילא של ניצולי השואה, לא הניבו דבר!
את מעט כבוד האדם שעוד נותר לניצולים, את התקווה, שאפילו הנאצים, יימח שמם לא הצליחו לקחת מהניצולים, גוזלת מדינת ישראל, על מוסדותיה הנוגעים בדבר, לוקחים נבחרי הציבור ושרי ממשלתה ורומסים ברגל גסה, ברשעות ובציניות שאין כדוגמתה.
אי-אפשר עוד להתעלם מכל אותן "פגישות דחופות" ומההכרזות היפות, מעוררות התקווה שקדמו להן.קריאות
"ליזום מהלכים", כדברי השרה לנדבר,
"על-מנת להגיש עזרה דחופה לניצולים הנזקקים", הושלכו כרגיל אל פח ההיסטוריה של מילים נבובות, ריקות מתוכן, מילים, מילים ועוד מילים, שתרומתן לא שינתה דבר.
החבר ביילסקי היקר, אין חדש תחת השמש. הממשלה היא אותה ממשלה והדרך אותה דרך, המובילה את ניצולי השואה בכחש, תוך התעלמות מסבלם והפרת התחייבויות, כאילו ממשלה זרה אחראית להם.
שום דבר אמיתי לא יקרה וניצולי השואה ילכו לעולמם בזה אחר זה, בבושת פנים ובלב שבור, אלא אם כן, תצליח לזעזע את הכנסת
כולה ואת ממשלת ישראל, השרויה "בשנת ישרים", (לא כל-כך ישרה), בכל מה שנוגע לניצולי השואה, ותגרום להם לעשות מעשה. אין עוד טעם בהבטחות סרק, חבל על זמנך.
בכל אופן חשוב שתזכור, שממשלות ישראל ממהרות לקבל החלטות, אך אינן ששות לממש אותן, ככתבן וכלשונן, עד כדי כך שלעיתים נדמה כי האחראים אינם מבינים אפילו את תוכנן.
הממונים על נושא הניצולים מנותקים בעיקר מגורם הזמן הפועל לרעת הקשישים וסבורים שלרשותם עומד כל הזמן שבעולם ואין כל צורך להיחפז, גם אם תידרשנה לכך עשר ואפילו עשרים שנים נוספות!
יתרה מזאת, לעיתים מתקבל הרושם שהזלזול שפשע בקרב קברניטי המדינה, מקורו בתפיסת עולם הזויה,"שניצולי השואה מעולם לא סבלו מעינויים פיסיים ונפשיים ומחרפת רעב". "הם לא איבדו את משפחותיהם במשרפות, ברכבות המוות (כמו משפחתה של אימי למשל) ובמחנות הריכוז הנוראיים ואם לשפוט על-פי היחס לו זוכים הניצולים, הציבור עוד עלול לחשוב שהאומללים כלל לא היו בשואה".
ההתנהלות השערורייתית כלפי מי שנחשב ניצול שואה בישראל, יוצרת את הרושם שהם אינם זקוקים לסיוע המדינה. מי יודע בסוף תשכנעו אותנו שכל הניצולים כולם באופן גורף משתייכים לעשירון העליון. "חייהם כל-כך טובים ונפלאים בזכותכם", שהם מעולם לא היו כה קרובים לגן עדן.
מסתבר שאין גבול לחוצפה הממסדית ולהתעמרות המתמשכת, באוכלוסיות חלשות וחסרות אונים. במדינות נאורות יותר, משולמת פנסיה חודשית מכובדת, אפילו לפושעי מלחמה נאצים ידועי שם, הנחשבים עדיין בחזקת "נעדרים" ואילו ממשלות ישראל גוזלות את פת הלחם, דווקא מפיהם של קורבנות השואה.
מה אומר לך החבר ביילסקי, נשיא אירן טען בהתרסה שלא הייתה שואה ואילו אצלנו הממשלה מתכחשת הלכה למעשה לניצולי השואה, תוך גזילת כספם וזכויותיהם המגיעות להם על-פי חוק.
אז אמור לי אתה איש ישר, עם יד על הלב, מה נורא יותר ומי מסוכן יותר לניצולי השואה ולעם ישראל.
הניצולים המנוצלים בציניות ראויים להיקרא
ניצולי השואה ונפגעי פעולות איבה של מדינת ישראל. דור ההמשך לעולם לא ימחל למדינה שנטשה את הוריהם וסביהם ואל יזדעזע הלאום מחוסר הכבוד שיפגין הדור הצעיר למנהיגיו ולמוסדות המדינה בעתיד.
ממשלת ישראל ונבחרי העם, במו ידיהם, על גבם, בדמם ובסבלם של ניצולי השואה, כותבים היום את אחד הפרקים העגומים והאפלים ביותר בהיסטוריה הקצרה של העם היהודי בעת החדשה והיא כואבת לא פחות מאשר עוללה לנו שנאת הגויים.
ניצולים ומנוצלים יהיה שמו של פרק זה לדיראון עולם. 