למי הזכות הפנייה לביהמ"ש?
הסמכות להכריע במחלוקות הפרשניות לגבי הנאמנות ושטר הנאמנות היא של הנאמן בלבד ומשכך, כשקבע את אשר קבע בכל הקשור לחשבון הריבית במקרה דנן, החלטתו זו הייתה צריכה להתקבל ללא ערעור מצד המבקשת. עם זאת, ה"בקשה בהסכמה" אותה הגישו הצדדים לבית המשפט, מלמדת כי הנאמן מקבל את סמכותו של ביהמ"ש להכריע במחלוקת שהייתה נתונה לשיקוליו שלו בלבד. מכך ניתן להסיק כי הנאמן שהינו צד לתיק זה זנח את גם טענותיו באשר למי נתונה הסמכות לפנות לביהמ"ש, ויש לראות בהודעה זו למיצער, גם פניה של הנאמן לביהמ"ש הן לפרשנות והן למתן הוראות.
האם תשלומי הריבית יכולים להיעשות מהכספים המופקדים בחשבון הכרית?
- במקרה דנן, נקבעה בטוחה נוספת שתוחזק בידי הנאמן בעבור מחזיקי אגרות החוב להבטחת תשלומי הקרן ו/או הריבית - היא חשבון העודפים (חשבון הפרויקט) והשעבוד על הקרקע. אלא שבטוחה זו אינה מובטחת וזכויותיו של הנאמן כנושה יכולות להתנגש עם זכויותיו של הבנק המלווה, כך שאין כל עירבון שכספי חשבון העודפים ו/או השעבוד אכן יוכלו לשמש כבטוחה;
- לפיכך, באין בטוחה נוספת לטובת המחזיקים, קבלת פרשנות המבקשת – על פיה הייתה המבקשת רשאית לממש את כספי הכרית כבר בתשלום הריבית הראשון - תרוקן מתוכן את מטרת הנאמנות כולה.
- מהו אומד דעתם של הצדדים בזמן קניית אגרות החוב? שטר
הנאמנות מהווה חוזה לכל דבר בין הנאמן לבין המבקשת. המחלוקת שבין הצדדים נסובה על הפרשנות שיש לתת לשטר הנאמנות. בענייננו, ניתן לומר ששטר הנאמנות הינו בין המבקשת מצד אחד לבין הנאמן מצד שני אשר בתוקף תפקידו אמור לדאוג לאינטרס המחזיקים, כלומר עלינו לבחון גם את אומד דעתם בשעה שרכשו את אגרות החוב מהמבקשת.
- מנסיבות העניין ניתן ללמוד, כי כספי חשבון הכרית לא אמורים לשמש לתשלום הריבית וכל תפקידם הוא לשמש מעין ערבון לתשלום הקרן והריבית. משמע, במידה והחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה כלפי מחזיקי אגרות החוב, אז הנאמן ישתמש בכספי חשבון הכרית כדי לנסות ולפרוע את חוב החברה.
- זאת גם ניתן להבין מהניסוח המופיע על כריכת התשקיף שבו נאמר: "החברה תפקיד... וזאת להבטחת סילוק תשלום הריבית השוטפת על קרן אגרות החוב...", ומס' 6.1.2 לשטר הנאמנות הקובע, כי "החברה תהיה רשאית להשתמש בכספים המופקדים בחשבון הכרית לתשלום הריבית לצורך תשלום הריבית השוטפת עצמה ו/או תשלומי הקרן".
- דין הנאמנות רואה בסעיף 10(ב) לחוק הנאמנות – הקובע כי "במילוי תפקידיו חייב הנאמן לנהוג באמונה ובשקידה כפי שאדם סביר היה נוהג באותן נסיבות" - תנאי קוגנטי שאינו כפוף להתנאה בין הצדדים. החובה לנהל את הנאמנות באמונה, שקידה וסבירות היא חובה עצמאית, שלא ניתן להתנות עליה, גם אם תנאי הנאמנות קובעים אחרת.
- עולה מכך, כי בנאמנות, חובת הנאמן לנהוג בשקידה ראויה בענייני הנאמנות גוברת על הוראה בחוזה הנאמנות, הכופפת אותו להוראות הנהנה, ככל שהוראות אלה אינן מתיישבות עם טובת הנאמנות. תניה חוזית זו מחייבת את הנאמן ככל שהיא מתיישבת עם טובת הנאמנות. מקום שהיא סותרת אותה, על הנאמן להתעלם מהוראות הנהנה ולפעול על-פי מיטב שיקול דעתו בדאגה להשגת מטרות הנאמנות.
- דברים אלו מלמדים, כי במקום בו ישנה התנגשות בין הוראות חוזה הנאמנות לבין חובותיו של הנאמן (במקרה דנן חובותיו כלפי ציבור המשקיעים), על הנאמן להתעלם מהוראות לשון החוזה ולפעול על-פי שיקול דעתו להשגת מטרת הנאמנות.
- אנו נמצאים כיום בתקופה בהם חברות רבות וגדולות במשק, נקלעות לקשיים ואינן יכולות לפרוע את התחייבויותיהן כלפי המלווים והמשקיעים שלהם. בתקופות אלו, תפקידם של הנאמנים מקבל משנה חשיבות וכדי לעשות עבודתם נאמנה, עליהם לשים בראש מעיינם ולדאוג בראש וראשונה לציבור המשקיעים, אשר בעבורם נוצרת הנאמנות. נאמן אשר לא ינהג כך, עלול במקרים מסוימים להיחשב רשלן. על כן, טוב עושה נאמן אשר עומד על המשמר ואשר מנסה למנוע מה שבדיעבד יכול לגרום מפח נפש למוטבים שעליהם הוא אמור להגן.
- משכך, לא נפל כל פגם בהתנהגות הנאמן, משחשב כי אין בידיו בטוחות נוספות מספקות אשר תוכלנה לעמוד לזכותו במקרה של אי קיום ההתחייבויות מצד המבקשת, אין לערער על שיקול דעתו.
|