קבוצה של מעבדות באוניברסיטה העברית מתחומים שונים התאגדו יחד ובהובלת ד"ר נעמי חביב ופרופ'
ניר פרידמן יחד עם פרופ'
יובל דור מהפקולטה לרפואה ופרופ' דנה וולף מהמרכז הרפואי הדסה, התגייסו לפתח שיטה חדשה ויעילה יותר לאבחון מחלת הקורונה המתבססת על חומרים שונים מהערכות המיובאות, שרובם זמינים בישראל וזולים משמעותית.
השיטה בה עובדת הבדיקה הנפוצה היום לאבחון קורונה, היא הפקת מולקולות של RNA מדגימה של חולה פוטנציאלי ובדיקה אם בין המולקולות שהופקו יש RNA ויראלי שמאשר את נוכחות נגיף הקורונה. מן האוניברסיטה העברית נמסר כי הבדיקה החדשה שפיתחו החוקרים עושה את אותה הפעולה, רק מחומרים שאין בהם מחסור ובמהירות גבוהה בהרבה.
"יש לנו פרוטוקול יעיל להפקת RNA, מהיר פי 4 עד 10 מהפרוטוקול הנוכחי, שמתבסס על חרוזים מגנטיים והוא עובד גם על רובוט וגם באופן ידני. הפרוטוקול הרובוטי כבר עבר סדרה של בדיקות בבית החולים הדסה על מאות דגימות מחולים - ועכשיו הופך למבצעי", אמרה ד"ר נעמי חביב.
יתרון נוסף של הבדיקה החדשה, הוא שרוב חומרי הבדיקה זמינים וניתנים לייצור כבר היום בישראל ובעלות נמוכה משמעותית מהערכות שמיובאות כיום. החרוזים המגנטיים הם האלמנט היחיד שמצריך ייבוא מחו"ל, אך הם ניתנים למיחזור ושימוש בבדיקות קורונה נוספות. פרופ' ניר פרידמן ציין כי השיטה החדשה מאפשרת עצמאות ומפחיתה משמעותית את התלות בגורמים חיצוניים לקיום הבדיקות. "כבר הרצנו את השיטה על מאות דגימות מטושים בהדסה וכל הבדיקות יצאו זהות לתוצאות שמקבלים בבדיקה הנוכחית", אמר.
השלב הבא במחקר של החוקרים, הוא לפתח שיטה שתאפשר בדיקה של עשרות אלפי דגימות במקביל ולא רק אלפי בדיקות כפי שנעשה היום. שיטה זו תבסס על כלים של ריצוף גנומי, ובינתיים התוצאות מבטיחות.
"אנחנו בעיצומו של פיתוח בדיקה שתאפשר בדיקה של 15,000 איש במקביל. יש לנו כבר אינדיקציות חיוביות מאוד שמעודדות אותנו שזה יכול לעבוד", אמר פרופ' פרידמן.
החוקרים עובדים יום ולילה בצוות גדול של כ-15 חוקרים וסטודנטים ממעבדות שונות ובעלי מומחיות משלימות בכדי להגיע ליעד. ד"ר נעמי חביב סיפרה כי מרגש אותה לראות את התגייסות והמוטיבציה של הצוות למצוא פתרונות להחזיר את ישראל לשיגרה.